בידספיריט | כתב יד - עץ חיים

כתב יד - עץ חיים למהרח”ו עם מאמר מהקדוש האר”י ואיורי אילן הספירות והידיים לרבי יעקב תעמירלש. הגהות. מזרח אירופה, שלהי שנות הת'. כרך מרשים עב כרס כרוך בכריכת עץ מחופה עור. כתב יד מרשים, ספר 'עץ חיים' תורת האר”י מאת רבינו חיים ויטאל, שערך רבי מאיר פופרש, על פי כתבי המהדורא קמא ומהדורא בתרא. עם 'מאמר מהקדוש הר”ר יצחק לוריא אשכנזי' ואיור אילן הספירות והידיים לרבי יעקב תעמרלש -  האיורים הקבליים בעמוד אחד! המאמר נדפס לראשונה, בנוסח אחר בשם ”מאמר קדישין מהרב הקדוש האר”י ז”ל, כולל כל שרשי ספר יצירה”, בסוף 'ספר יצירה' עם פירוש הגאון מוילנא(ווארשא תרמ”ד), מכתב-היד שהיה אצל הגר”א, וגם הפירוש של רבי יעקב תעמירלש נדפס שם, אולם ללא האיורים. המקובל רבי יעקב תעמרלש גאון בנגלה ונסתר ורבם של כמה מגדולי דורו. הרבה בתעניות וחיבר את הפירוש עה”ת 'ספרא דצניעותא דיעקב'. נפטר תכ”ו. הערות ממספר כותבים שונים, וע”פ בדיקת מומחים חלקם לא באו בדפוס. מזרח אירופה, סוף שנות הת', מחצית ראשונה של המאה ה - 18. 302 דפים, מתוכם 50 דפים חלקים ללא כיתוב, סה”כ 252 דפים כתובים. 34 ס”מ. מצב: כרך עבה ומרשים כרוך בכריכת עץ מחופה עור עם שאריות אבזמים. הכריכה מעט בלויה והשדרה הוחלפה. נייר עבה משובח. שוליים רחבים. בחלק מהדפים הדיו התפשט ובחלק מועט חומצת הדיו איכלה מעט מהנייר. הדבקות במספר דפים ראשונים ורובם בשוליים. מעט נקבי עש. מעט קרעים ובעיקר בשולי מספר דפים. שני דפים חתוכים במרכז הספר ונשארו בהם רק השוליים ומעט מאוד מהטקסט. כתמים ברובם בהירים. מצב טוב מאוד. מפרט: כתב-היד כתוב בכתב סופר מומחה, כתיבה אשכנזית נאה, חלק מכתב היד בכתיבה יותר מסולסלת ייתכן שזה אותו כותב שבחלק מהדפים הכתב מסולסל יותר(תופעה הנראית בעוד כתבי יד) וייתכן שנכתב בידי שני כותבים. מספר הגהות שוליים – חלקן מאוחרות יותר. בתחילת הכרך שני דפים בכתיבה הנראית מוקדמת יותר. בעמ' הראשון כנראה חתימה, אולי 'הק'.... הכהן'. בדף 1,א למעלה: ”נאו' משה בהרבני מהור”ר דוד כץ ז”ל”. בדף הראשון 'לשיקב”ה מאמר מהקדוש הר”ר יצחק לוריא אשכנזי' הוא מאמר אין תחילת דינו של אדם שנדפס בספר ליקוטי הש”ס מהאר”י וראה מאמר קדישין להאר”י הנדפס בסוף ספר יצירה עם ביאור הגר”א (וארשא תרמ”ד) בשולי הדף – סדר החדשים וענינם (על פי ספר יצירה) דף 2 אילן הספירות בראשו רשם הכותב: ”ציירתי זאת ורשמתי.... ובזה הוא קל להבין המאמר הדבוק מהקדוש האר”י ז”ל [היינו המאמר שבדף הקודם] וה' יאיר עינינו בתורתו להבין על מכונו כ”ד הנק' שמואל”. הכותב הנ”ל לקח את שלשת הספרים המבוארים במאמר האר”י הנ”ל ושילב אותם בתוך האילן. ספר אמ”ש - ברוחב האילן; ספר בג”ד כפר”ת – באורך האילן; ספר י”ב אותיות אלכסוניות – 12 צורות אלכסניות; ישנם שלושה סוגי ההערות: 1) של כותב הכתב יד. לרוב הוא מתקן את עצמו רק במקום אחד, נראה שמעיר משהו מעצמו ראה להלן אות א'. 2) בתקופה מאוחרת יותר והם רוב ההערות, ורובן תיקונים וגירסאות, ראה להלן. 3) הערות מהתקופה האחרונה, אחד שעבר כנראה ביסודיות על הכתב יד ומעיר הערות שונות אולי של הרב יחיאל פישל ברא”מ הכהן שחתום כמה פעמים בספר ואולי מישהו אחר. יתכן ומי שיעבור שורה שורה בחיבור וישווה לנדפס ימצא שינויים. א. הערה 1 בספר נראה שהכותב עצמו העירו ובינתיים לא מצאתי הערה זו בכתובים: ובפרט כי ר”ע סמך על מה שעברו על ב”ע ובן זומא. ב. בעמוד השלישי בתחילתו ממש יש הג”ה וראה הגהות וביאורים בנדפס אות ג מה שמתרץ על כך. אבל במהדורא זו מביא הקושיא בלבד ללא זיהוי הכותב, זה לשונו: טובא קשי' לי בבלתי בעל תכלית אך יש נקודה אמצעית דכל מקום שיש אמצע יש סוף וראש כמבואר אצלינו במקומות רבים בכל בעלי החכמה וצלע”ד ג. מובא שם ציור מקורי על ענין ירידת הקו אל תוך החלל. ד. שם יש הג”ה נדפסה בספר כינוס חכמים מרבי אליהו מני מחברון ומבאר דבריו. ה. ההערה בגליון בעמוד הראשון של ענף חמישי משער השני הוא כתב שונה מגוף החיבור ונראה כתיקון טעות על מה שנכתב בגוף החיבור. אמנם בנדפס כבר בגוף החיבור כתוב לשון רהוטה ושוב אין צורך שם בהגהה זו ואכן לא נדפס. ו. בשער ג פרק א 1) ההגהה הראשונה בצד שמאל היא השלמת הגהת צמח.       2) ההערה הראשונה בצד ימין ומולה בצד שמאל הם פירושים קצרים לנכתב. ויש להעיר שההערה השניה שייכת לתיבת ”אם” וזה ט”ס, ובנדפס הגירסא ”עם” ואז מיותרת ההערה.       3) ההערה השניה בצד ימין הוא פירוש על הנכתב שם בקיצור נק' ע”י ומבאר וזה לשונו: ר”ל שהמה ממלכ' דא”ק וכך נקראי' עתיק יומין.       4) ההערות 3-4 בצד שמאל הן הגהות ותיקוני גירסאות.       5) ההערה חמש בצד שמאל היא הסבר / תיקון גירסה ותוספת הערה עיונית?  ההערות שש ושבע הם תיקונים והשלמות. ז. שם צד שני ההערה ראשונה בירור גירסה – והוא מעדיף את הכת”י על פני ספרים אחרים.      הערה זו מודפסת בהגהות וביאורים על העץ חיים.      יתר שתי ההערות הם תיקוני גירסה על פי ספרים אחרים והם בדפוס. ח. שם סוף פרק ג בהערה מביא גירסה אחרת מהכתב יד ומהנדפס בשם עצמו ולא בשם ס”א. ט. שער כ”א פרק ה הערה באותו כתב של גוף החיבור.