בידספיריט | עותק נדיר. העותק של הרה”ג

עותק נדיר. העותק של הרה”ג רבי יהודה גרינוולד מסטמאר. ”תשובות יהודה”. ווילנא. תרס”ח[1908]. [על ספר זה ישנו קונטרס פולמוס בשם ”מלחמות יהודה”]. - ספר ”תשובות יהודה” שו”ת בד' חלקי שו”ע מהרה”ג רבי יהודה ליב גורדון אב”ד סמרגאן. ”מהדורה יחידה”. ווילנא, תרס”ח[1908], בדפוס פ. מץ, עותק נדיר ”במקור 2, צ”ה ד', בעותק שלפנינו” דף נוסף אחרי השער” הקדמה וציון לנשמת אשת המחבר.  בשער הספר ובדף ההקדמה חותמות הרה”ג רבי יהודה גרינוולד אבד”ק סטמאר. ללא כריכה, שער וקבוצת דפים מנותקים מגוף הספר, נזקי עש מרובים כולל בטקסט, נייר יבש מעט שביר, באופן כללי מצב בינוני – גרוע. רבי יהודה ליב גורדין (תרי”ג, 1853, - תרפ”ה, 1925) היה רב וראש ישיבה ליטאי-פולני, רבן של ערים שונות בבלארוס ובפולין, ובסוף ימיו רבה של לומז'ה, על שמה הוא מכונה הגאון מלומז'א. כיהן ברבנות בעיר מִיכַלִישׁוֹק שליד וילנה ובעיר אוגוסטוב הסמוכה לביאליסטוק. למרות היותו מרקע ”מתנגדי”, היה מקובל גם על יהודיה החסידים של אוגוסטוב, ואף חיבר ספרון ברוסית בשם ”מהי החסידות?” לבקשת אנשי ממשל רוסיים שקיבלו הלשנות רבות של מומרים בגנות החסידות. ספר נוסף שכתב באותה תקופה, אף הוא ברוסית, בשם ”מהו התלמוד?”, נכתב לבקשת נחום סוקולוב כמענה להתקפתו על התלמוד של אנטישמי פולני בשם גרודשצקו, שפרסם ספר בשם ”מסתרי התלמוד”. ספרו זה של ריל”ג שימש מאוחר יותר את ההגנה במשפט בייליס. ברבנות אוסטרוב כיהן שבע שנים עד תרס”ד, 1904. בתרס”ד נבחר לכהן כרבה של סמרגון, הוא הקים בה ישיבה, בה למדו כמאתיים תלמידים. בסמרגון הוציא לאור את ספר דרשותיו ”דגלי יהודה” ואת ספר השו”ת ”דברי יהודה”. ספר נוסף שלו בשם ”תשובות יהודה” ובו ניהל ויכוח עם רבי אברהם מסוכטשוב מחבר ”אבני נזר”, האם קיים דין כתיבה כסדרן, גם על חלק מאות. בעקבות פולמוס זה הוציא אחד מתלמידי ה”אבני נזר” ספר המבהיר את עמדת רבו ומשיב לטענות הרב גורדין, ושמו ”מלחמות יהודה”. בתרע”ג, נבחר לכהן כרבה של לומז'ה, זמן מה לאחר מינויו פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא עסק בצרכי יהודי העיר מול שלטונותיה המתחלפים. בשנת 1925 נסע לשיקגו כדי להתרים נדיבים עבור הישיבה. הופעתו בשיקגו, כשהוא נושא את נאומיו באנגלית, עשתה רושם על היהדות החרדית בשיקגו, והם בחרו למנותו כרבה הראשי של שיקגו. הוא הסכים לקבל על עצמו את המינוי, אך בעודו מתכונן להיכנס למשרתו זו, חלה ונפטר בשיקגו בי' באייר תרפ”ה. הוא נקבר בהלוויה המונית בשיקגו. הגאון רבי יהודה גרינוולד, (תר”ה-תר”פ 1845-1920) היה תלמידם של ה”כתב סופר”, ר’ דוד דייטש, ר’ דוד פישר ור’ דוד שיק. נודע כתלמיד חכם עצום וכיהן ברבנות במספר ערים מפורסמות ובכללם בוניהד וסאטמר. בסאטמר הוא עמד בראש ישיבה גדולה שהיתה אחת הנחשבות ביותר בהונגריה. ורוב רבני הקהילות בהונגריה בדור שלאחריו היו מתלמידיו. חיבר ספרים שונים ובכללם “זכרון יהודה” ו”שבט מיהודה”.