בידספיריט | ירושלמי מועד ח”ב, זיטאמיר תר”כ

ירושלמי מועד ח”ב, זיטאמיר תר”כ 1860. שער של מסכת שבת. עותק נאה. הגהות הצדיק רבי זעליג תרשיש? סדר מועד ח”ב, מתלמוד ירושלמי. מסכתות יומא - שקלים - סוכה - ר”ה - ביצה - תענית - מגילה - חגיגה - מו”ק. זיטומיר, בדפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא נכדי הרב מסלאוויטא. תר”כ 1860. [1] לט; ב' - לא; כג; כ'; כא; כג; לב; כ'; יז; לד; (לד דף אחרונים הם פני משה ומראה הפנים על מס' שבת). 37 ס”מ. שער מסכת שבת במקום שער הכללי לח”ב של סדר מועד. בתוך הכרך 3 הגהות עתיקות, נראה ככתב ידו של הצדיק רבי זעליג תרשיש. לא נבדק. כריכת עור עתיקה בלויה וללא שדרה. חלק מאותיות השער בדיו אדום. מעט כתמים וקרעים קלים. דפים מעט גליים. מצב טוב - טוב מאוד. הצדיק המופלא רבי יהושע זעליג תרשיש סג”ל [תרכ”ב - ת”ש] גאון וצדיק מופלא. גיסו הסבא מנובהרדוק בחר בו כחתן לאחותו היתומה, והוא כיהן בתקופה הראשונה לאחר נישואיו כרבה של קורטביאן על מקומו של חמיו כתשע שנים וכן כיהן כרב במספר מקומות נוספים. בשנת תר”נ נשלח ביוזמת גיסו ע”י הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור לייסד ישיבה בעיר ברדיטשוב. בשלב מסוים החליט לעזוב את הרבנות ולפרוש מענייני העולם הזה ויגע בלימוד התורה ועבודת השם בסלבודקא וקלם. נודע בתפילותיו וכבעל מופת והיה מתבודד כשהוא עטור בטלית ותפילין. בשנת תרצ”ז עלה לארץ הקודש. ספרו: 'עין תרשיש'.