בידספיריט | מכתב מהגאון החבד”י רבי אברהם

מכתב מהגאון החבד”י רבי אברהם חיים נאה זצ”ל ”בעל השיעורים”. להג”ר ישראל פורת רב בקליוולאנד - ארה”ב, עם חתימתו. - מכתב מתאריך ל”ט במטמונים תשי”א. מהגאון רבי חיים אברהם נאה זצ”ל ”בעל השיעורים” להרה”ג ר' ישראל פורת רב בקליוולאנד – ארה”ב (מלפנים מירושלים – ראה בהמשך). הכולל; ברכת תודה על הערותיו בד”ת ושזה מחזק מאד את לומדי התורה ובפרט את הידידות מהעבר מירושלים. הבעת תודה על עזרתו במשלוח חבילות מזון לא”י. ועל התנצלותו שאין ביכולתו לתמוך בו – הוא כותב בזה”ל; ”את זה לא הבנתי כלל, הלא כבר שלח לי שלש חבילות מזון, ואטו מילתא זוטרתא היא, ואני מחזיק לו טובה בעד זה, ובודאי הגמור שיצא י”ח, בעודף מרובה..”. האגרת נכתבה במכונת כתיבה - [יצויין שבמכתב מבקשו שישלח לו מארה”ב ”סרט למכונת כתיבה”], וחתם בכתב ידו. במען השולח; חותמו. מצב מצוין. הגאון החסיד רבי אברהם חיים נאה זצ”ל. נולד בחברון לאביו החסיד רבי מנחם מנדל. למד בישיבת ”מגן אבות” בחברון. לאחמ”כ למד בישיבות שבירושלים. נסמך להוראה על ידי רבני ירושלים. בשנת תרע”א, יצא כשד”ר לעניי א”י והגיע אל בוכארה הרחוקה בקרב יהודי בוכרה, לימד תורה את העם. כששהה שם, לאחר שנתיים של פעילות מאומצת ופוריה שב לארץ ישראל. למזלו הרע פרצה אז מלחמת העולם הראשונה ועובדת היותו נתין זר (אזרח רוסי) כללה אותו בין המגורשים למצרים שם הגיע לאלכסנדריה. שם הקים את ”ישיבת ארץ ישראל” בה למדו כ-200 בחורים ואברכים מהגולים למצרים. בתום המלחמה חזר לירושלים, והתמנה לספרא דדיינא (סופר) בבית הדין של העדה החרדית בירושלים. שימש כרבה של 'שכונת הבוכרים' בירושלים. היה מראשי כולל חב”ד וממקימי ישיבת תורת אמת של חסידות חב”ד. היה מקושר לשלושת האדמו”רים האחרונים של חב”ד. היה פעיל בהנהגת היהדות החרדית בארץ ישראל. הדבר שהקנה לו את פרסומו הגדול הוא שיטתו ההלכתית בעניין מידות ושיעורי תורה. ויכוחו היה בעיקר עם מרן החזון אי”ש זצ”ל שעכ”ז העריכו עד למאד. את שיטתו פרסם בספרים שיעורי תורה, שיעור מקוה, שיעורי ציון ובקונטרס השיעורים. כן חיבר: פסקי הסידור וקונטרס השלחן, קצות השלחן ט' חלקים, ועוד. נפטר בשנת תשי”ד. הרב ישראל פורת זצ”ל. (תרמ”ו - תשל”ד). מחשובי הרבנים ורב פעלים. נולד בירושלים לרב אריה ליב ב”ר יוסף. למד בישיבות ע”ץ חיים”, ו”אוהל משה” של המהרי”ל דיסקין. עם הגיע הרב קוק זצ”ל לא”י הפך להיות תלמידו, ונמנה עם בחירי תלמידיו. הוסמך לרבנות על ידי הרב קוק, רבי חיים ברלין והרידב”ז. למד שפות זרות, ושימש כנציג העדה האשכנזית בפני הממשל. בעקבות פעילותו הציבורית, הוא הוצע בשנת תרע”א על ידי כל העדות האשכנזיות של היישוב החדש בארץ ישראל לתפקיד חכם באשי למרות היותו ממוצא אשכנזי - דבר שהיווה תקדים שלא חזר על עצמו בהמשך. אך לבסוף נבחר במקומו רב ספרדי בהתאם למסורת. בשנת תרפ”ג הוזמן לכהן כרב באנגליה, ומאוחר יותר עבר לכהן כרב בארצות הברית. שם כיהן כחמישים שנה כרב מרכזי בעיר קליבלנד, וביוזמתו הוקמה שם ישיבת טלז בקליבלנד - המשכה של ישיבת טלז הליטאית. לבקשתו של הרב קוק חיבר את הספר ”מבוא התלמוד” השוואות השיטות בין תלמוד בבלי לירושלמי, שעשה רושם גדול בעולם התורני. הספר מכיל שבעה כרכים למסכתות שונות.