מכירה פומבית 2
ספרי קודש עתיקים,ספרי ופריטי פולמוס, חתימות הגהות והקדשות, מכתבים וכתבי יד, פריטי נייר, תצלומים גלויות ויודאיקה ומעט ציונות
ברנד מכירות פומביות
צור קשר עם בית המכירות
28.6.18
רחוב קיבוץ גלויות 24, בני ברק, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
תצוגת הפריטים והמכירה יתקיימו במשרדנו בכתובת רחוב קיבוץ גלויות 24 בני ברק.
אנו מאוד נשמח אם לא תשימו הצעות בשבת.
המכירה הסתיימה
|
פריט 216:
גלוית דואר בכ"י וחתימת הרה"ג רבי אליעזר הלוי גרינהוט.
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $70
מחיר פתיחה:
$
70
עמלת בית המכירות: 20%
למידע נוסף
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
גלוית דואר בכ"י וחתימת הרה"ג רבי אליעזר הלוי גרינהוט.
מכתב על גלוית דואר בכ"י וחתימת הרה"ג
רבי אליעזר הלוי גרינהוט אל הרב ד"ר משה בנימין זאב באכער מורה בסמינר לרבנים בבודפסט בעניין ספרים ששלח לו וספר מסוים שלא נשלח כי מכתב הבקשה הגיע אחרי ששלח את הספרים המבוקשים והוא ישלח את הספר בהמשך. 8 שורות בכ"י הרב הנ"ל וחתימתו על גלוית דואר משנת תרס"ב?(1902). גלויה בגודל 14/9 ס"מ. מצב מצוין.
הרה"ג רבי אלעזר הלוי גרינהוט תר"י-תרע"ג(1913-1850), תלמיד חכם מובהק ששימש ברבנות בטעמעשוואר. עלה לארץ ישראל בשנת תרנ"ב [1892], ועסק בחקירת כתבי יד קדמונים. חיבר והוציא לאור ספרים רבים. הראשון שבהם "ספר הליקוטים" שהדפסתו החלה בירושלים תרנ"ח [1898] ויצאו ששה חלקים במשך 6 שנים. וספרים נוספים. מאוחר יותר התבקש על ידי ועד היהודים החרדים בפרנקפורט אמיין לנהל את בית היתומים בירושלים. מקבל המכתב ד"ר בנימין זאב (וילהלם) בכר (באכער; 12 בינואר 1850 - 25 בדצמבר 1913), היה רב הונגרי, מזרחן, ובלשן איש חכמת ישראל. נולד בליפטו-סנט-מיקלוש בהונגריה (ליפטובסקי מיקולאש (אנ') בסלובקיה המודרנית) לשמעון בכרך, מאחרוני תנועת ההשכלה בהונגריה וסופר עברי חשוב. היה צאצא לחוות יאיר. לצד לימוד תלמוד סיים גימנסיה לותרנית בפרשבורג. ב-1867 התחיל ללמוד פילוסופיה ושפות המזרח באוניברסיטת בודפשט, ושמע הרצאות על התלמוד משמואל ליב בריל. ב-1868 עבר לאוניברסטת ברסלאו והמשיך ללמוד פילוסופיה ופילולוגיה, ובמקביל המשיך בלימודי יהדות בבית המדרש לרבנים בברסלאו. ביולי 1877 הוא מונה על ידי ממשלת הונגריה יחד עם משה בלוך ודוד קויפמן לפרופסור בבית המדרש לרבנים בבודפשט ולימד תנ"ך והיסטוריה יהודית. החל מ-1907 לימד תלמוד והלכה. ב-1885 מינתה קהילת פשט את בכר למנהל התלמוד-תורה. בנימין בכר היה סופר פורה ופרסם למעלה מ-750 חיבורים. כתב ערכים באנציקלופדיות שונות, ומהתורמים העיקריים לאנציקלופדיה היהודית. אף על פי שמרבית חיבוריו נכתבו בגרמנית או הונגרית, לבקשת חיים נחמן ביאליק תורגמו רבים מהם לעברית על ידי אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'. מכתביו: חלקם בגרמנית, אגדת אמוראי בבל, אגדת התנאים. תולדות המשורר ניצמי וספריו, ר' אברהם בן עזרא המדקדק. תולדות חיי רבי יונה ג'נאח וספריו, נצני הדקדוק: חקירה היסטורית בקדמוניות הדקדוק העברי. הרמב"ם פרשן המקרא. אגדת אמוראי ארץ ישראל (7 חלקים). ערכי מדרש חלק ראשון, תנאים. חלק שני, אמוראים.
מכתב על גלוית דואר בכ"י וחתימת הרה"ג
רבי אליעזר הלוי גרינהוט אל הרב ד"ר משה בנימין זאב באכער מורה בסמינר לרבנים בבודפסט בעניין ספרים ששלח לו וספר מסוים שלא נשלח כי מכתב הבקשה הגיע אחרי ששלח את הספרים המבוקשים והוא ישלח את הספר בהמשך. 8 שורות בכ"י הרב הנ"ל וחתימתו על גלוית דואר משנת תרס"ב?(1902). גלויה בגודל 14/9 ס"מ. מצב מצוין.
הרה"ג רבי אלעזר הלוי גרינהוט תר"י-תרע"ג(1913-1850), תלמיד חכם מובהק ששימש ברבנות בטעמעשוואר. עלה לארץ ישראל בשנת תרנ"ב [1892], ועסק בחקירת כתבי יד קדמונים. חיבר והוציא לאור ספרים רבים. הראשון שבהם "ספר הליקוטים" שהדפסתו החלה בירושלים תרנ"ח [1898] ויצאו ששה חלקים במשך 6 שנים. וספרים נוספים. מאוחר יותר התבקש על ידי ועד היהודים החרדים בפרנקפורט אמיין לנהל את בית היתומים בירושלים. מקבל המכתב ד"ר בנימין זאב (וילהלם) בכר (באכער; 12 בינואר 1850 - 25 בדצמבר 1913), היה רב הונגרי, מזרחן, ובלשן איש חכמת ישראל. נולד בליפטו-סנט-מיקלוש בהונגריה (ליפטובסקי מיקולאש (אנ') בסלובקיה המודרנית) לשמעון בכרך, מאחרוני תנועת ההשכלה בהונגריה וסופר עברי חשוב. היה צאצא לחוות יאיר. לצד לימוד תלמוד סיים גימנסיה לותרנית בפרשבורג. ב-1867 התחיל ללמוד פילוסופיה ושפות המזרח באוניברסיטת בודפשט, ושמע הרצאות על התלמוד משמואל ליב בריל. ב-1868 עבר לאוניברסטת ברסלאו והמשיך ללמוד פילוסופיה ופילולוגיה, ובמקביל המשיך בלימודי יהדות בבית המדרש לרבנים בברסלאו. ביולי 1877 הוא מונה על ידי ממשלת הונגריה יחד עם משה בלוך ודוד קויפמן לפרופסור בבית המדרש לרבנים בבודפשט ולימד תנ"ך והיסטוריה יהודית. החל מ-1907 לימד תלמוד והלכה. ב-1885 מינתה קהילת פשט את בכר למנהל התלמוד-תורה. בנימין בכר היה סופר פורה ופרסם למעלה מ-750 חיבורים. כתב ערכים באנציקלופדיות שונות, ומהתורמים העיקריים לאנציקלופדיה היהודית. אף על פי שמרבית חיבוריו נכתבו בגרמנית או הונגרית, לבקשת חיים נחמן ביאליק תורגמו רבים מהם לעברית על ידי אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'. מכתביו: חלקם בגרמנית, אגדת אמוראי בבל, אגדת התנאים. תולדות המשורר ניצמי וספריו, ר' אברהם בן עזרא המדקדק. תולדות חיי רבי יונה ג'נאח וספריו, נצני הדקדוק: חקירה היסטורית בקדמוניות הדקדוק העברי. הרמב"ם פרשן המקרא. אגדת אמוראי ארץ ישראל (7 חלקים). ערכי מדרש חלק ראשון, תנאים. חלק שני, אמוראים.
תפריט נגישות
