בידספיריט | פסק ב”ד ומכתב הרב הצדיק

פסק ב”ד ומכתב הרב הצדיק משינאווא שליט”א. במחלוקת סיגעט. מהאחים הקדושים בני הרה”ק ”הדברי חיים”. מצב גרוע. ”נדיר”. ”אינו בספריה הלאומית”. - כרוז בעניין המחלוקת בקהילת סיגעט מהאחים הקדושים הרה”ק רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ והרה”ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא בני הרה”ק ”הדברי חיים מצאנז”. כרזה שכולה בנושא המחלוקת בעיר סיגעט ובדין תורה שהתקיים או היה אמור להתקיים אצל הרה”ק רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ. כפי הנראה האחים הקדושים טענו שאסור לקהילת הספרדים(חסידי סאטמאר) להיפרד מקהילת האורתודקסים והם מבססים את דבריהם ע”פ שו”ע והפוסקים. הדף נדפס במונקאטש. ”דף נדיר מאוד מאוד לא מצאנו אותו בספריה הלאומית, לא הופיע במכירות בידספיריט וכן לא הופיע בשער המכירות באניטרנט”. נדפס בתוך ספר מכתב גלוי-מלחמת מצווה. מצב גרוע-גרוע מאוד כפי הנראה רוב רובו הושמד ע”י קהילת הספרדים” לא מצאנו אותו בספריה הלאומית, חסרים בצידי הדף כולל חסר רב בטקסט, הדבקות רבות דבק חומצתי שאכל חלק מהדף תחתיו קרעים וחסרים בקפלים וסביבותיהם. בין השנים תרמ”ג-תר”ן התלקחה בעיר סיגעט מחלוקת סוערת בין החרדים בקהילה שהצטרפו ללשכה האורתודוקסית בפעסט, לבין ”קהל ספרדים” שנרשמו בתור קהילת ”סטטוס-קוו” מאחר שסירבו לקבל את מרות הלשכה האורתודוקסית בבודפשט, שראשיה היו מבית מדרשו ה”אשכנזי” של החתם סופר. בשנת תרמ”ח יצא לאור בלבוב קונטרס ”אוהב משפט” - ”דברי ריבות אשר בעיר סיגעט...”, ע”י ”קהל עדת ספרדים דק”ק סיגעט”. בתגובה לקונטרס זה יצא לאור ספר ”מלחמת מצוה”, (נדפס קונטרסים קונטרסים - הופצו בנפרד ונכללו אח”כ בספר אחד, מכאן פשר שיבושי הפגינציה בספר). בקונטרס נכללו מכתבי רבנים ואדמו”רים שצדדו בקהלה האורתודקסית. לאחר מכן, נדפס בתגובה קונטרס ”אוהב שלום”, ובו מכתבי רבנים ואדמו”רים המצדדים בזכותם של ”קהל עדת ישורון ספרדים”. הרה”ק רבי ברוך הלברשטאם (תקפ”ט, 1829 – א' באדר תרס”ו, 1906) היה האדמו”ר הראשון מגורליץ, בנו החמישי של רבי חיים מצאנז. נולד ברודניק לרבי חיים ולרחל פייגא בתו של רבי ברוך תאומים-פרנקל, ה”ברוך טעם”. נישא לפעסיל בתו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, ה”ייטב לב” מסיגט. בשנת תרט”ז מונה לרבה של גורליצה. לבקשת אנשי הקהילה מאביו שימנה רב בעל ניסיון, הוא מינה את דודו של רבי ברוך (אחי חותנו) רבי שמואל טייטלבוים, לכהן במקומו, ורבי ברוך קיבל את רבנות רודניק שם כיהן למעלה מ-30 שנים כרב עד שנת תר”נ, שנה לאחר פטירת דודו, אז חזר לכהן בגורליץ. רבי ברוך החל לכהן באדמו”רות לאחר פטירת אביו בשנת תרל”ו, תחילה ברודניק ובהמשך בגורליץ. לאחר פטירתו מילא את מקומו ברבנות גורליץ בנו הרביעי רבי אלישע. רבי אלישע סירב לנהוג באדמו”רות, אך חלק מחסידי צאנז פנו אליו. דברי תורתו ותולדותיו יצאו בשנת תשנ”ט בספר ”דברי ברוך-ברוך שאמר”, על ידי הרב ליפא זילברמן. הרה”ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה (כ' בשבט ה'תקע”ה, 1815 - ו' בטבת ה'תרנ”ט, 1898) בנו הבכור של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. אדמו”ר, רב, מגדולי גליציה בדורו ומייסד שושלת שינאווא. מכונה הדברי יחזקאל על שם ספרו. רבי יחזקאל שרגא נולד בטרנוגרוד, בגיל חמש-עשרה נישא לבתו של רבי אריה לייב ליפשיץ בעל ספר ”אריה דבי עילאי”[1], ועבר לגור ליד חותן חמיו, רבי משה טייטלבוים בעיירה אויהל בהונגריה. כשנפטרה אשתו, לאחר תשע שנים נישא לאחייניתה, ממנה התאלמן לאחר שבע שנים, כיהן כרב ברודניק ובשנת תר”ח (1848) מונה לרב ברוזדול. לאחר מכן שימש כרב בשינובה, אחר כך בסטרופקוב ובצאנז לאחר פטירת אביו. לאחר מכן חזר לשינובה וכיהן בה באדמו”רות. בשנת תרכ”ט ביקר בארץ ישראל ושהה בצפת ובירושלים. בצפת יסד בית כנסת ומקוה שקיים עד היום, וידוע כבית הכנסת צאנז. בשנת תרל”א חזר לגליציה. דברי תורתו נאספו בספר ”דברי יחזקאל” על ידי תלמידו רבי עקיבא הכהן ליבער מיאשניצא. הספר יצא לראשונה בשנת תרס”א. בספר יש תורות על התורה, חגים, תהלים, משלי, שיר השירים, תפילות, שבת, מסכת אבות, אגדות, אמירת תורה, מדרש רבה, וכן הערות שכתב על המשניות, גמרא, שו”ע, וספר 'בנאות דשא'. בסוף מצורפות מספר טיוטות של תשובות בהלכה ששלח (הטיוטות נשמרו אצלו מכיוון שהיו בהן טעויות). רבי יחזקאל לא אמר תורה בקביעות שכן הוא לא אמר תורה אלא אם כן ”שקל במאזני צדק ובהתבודדות מחשבתו הקדושה ובדבקות רב ועצום, ונודע אשר לא הגיד כי אם את אשר נשלח לו מן השמים בלתי לה' לבדו”, כדברי בניו בהקדמתם לספר. רבי יחזקאל הוציא לאור את הספרים 'אור החמה' (פירוש לזוהר המהווה חלק שני מספר 'קריית ארבע' של ר' אברהם אזולאי) בשנת תרנ”ז ו'זהרי חמה' (ספר של ר' אברהם אזולאי המהווה קיצור של פירוש הזוהר של ר' אברהם גאלאנטי) בשנת תרמ”א.