בידספיריט | המקח והממכר לרב האי גאון.

המקח והממכר לרב האי גאון. וזר זהב מרבי אלעזר לעוו בעל השמן רוקח. מהדורה ראשונה. נדיר. - ספר המקח והממכר אשר בכללו ג”כ ספר המשכון ומשפטי התנאים ומשפטי הלואות ודינים אחרים. מרבינו רב האי גאון בן רב שרירא גאון . וספר זר זהב סביב לבאר כל המראה מקומות וחילופי גרסאות וליקוטים מדברי הפוסקים שהביאו דברי הרב המחבר, מהרה”ג ר' אלעזר ב”ר אריה ליב לעוו מפילץ מח”ס שמן רוקח וסמא דחיי ועוד. ווין. תק”ס(1800). בדפוס יוזף הראשנצקיא. 4, ה-ק ד'; מהדורה ראשונה של זר זהב , ומהדורה שניה של ספר המקח והממכר בכלל. (מהדורה ראשונה של המקח וממכר ויניציאה שס”ב). ”ספר נדיר לא הופיע במכירות בידספיריט”. כריכה ישנה לא מקורית. מצב טוב מאוד. נייר עבה. הדבקה בדף אחרון רחוק מהטקסט. רב האי גאון (939, ד'תרצ”ט – 1038, ד'תשצ”ח) אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא. בנו של רב שרירא גאון. ענה אלפי תשובות על שאלות שנשלחו אליו על ידי יהודים ברחבי אסיה, אירופה וצפון אפריקה, בכל תחומי היהדות. עוד בצעירותו עזר רב האי לאביו בהנהלת הישיבה. אביו הזכירו בכמה מאגרותיו וקרא לו ”האי בנהאינו”. בשנת 986, ד'תשמ”ו, התמנה רב האי לאב בית הדין של ישיבת פומבדיתא (המשרה השנייה בחשיבותה, אחרי ראש הישיבה = הגאון), ולמעשה שימש בגאונות יחד עם רב שרירא, אביו הקשיש. 20 שנה מאוחר יותר, כאשר מת אביו בגיל 100, התמנה רב האי לגאון (בשנת 1006, ד'תשס”ו). באותה שבת שמת רב שרירא קראו בתורה בפרשת פינחס ”יפקד ה' אלוהי הרוחות לכל בשר”, וקראו את ההפטרה ”ויקרבו ימי דוד למות”, ובמקום לקרוא ”ושלמה ישב על כיסא דוד אביו, ותכון מלכותו מאד” אמרו ”והאי ישב על כיסא שרירא אביו ותכון מלכותו מאד”. רב האי התחתן עם בתו של גאון ישיבת סורא, רב שמואל בן חפני, ולא נולדו לו בנים (אם כי במקורות מסוימים מוזכר בנו ”ר' יוסף מרומי”). רב האי הסתלק זקן ושׂבע ימים בגיל 99, בשביעי של פסח בשנת ד'תשצ”ח (1038). על מותו כתב ר' שמואל הנגיד קינה גדולה, ור' שלמה אבן גבירול חיבר 4 שירי מספד. עם הסתלקותו של רב האי נגמרה תקופת הגאונים: רבי אלעזר לעוו תקי”ח-תקצ”ז(1758-1838) היה רב במורביה ובוהמיה ובסוף ימיו בהונגריה. מחבר ספרים פורה, נודע בספר השו”ת שלו, שמן רוקח. נולד בוודיסלב ללאה רייצא בת הרב שמואל כ”ץ מלאסק ולרב אריה לייב לעוו בנו של רבי פנחס זליג לעוו רבה של לאסק ומחבר ספר ”עטרת פז”. הוא נקרא על שם סבו הרב אלעזר מוכיח, שנקרא כך על שם סבו רבי אלעזר מזלוטשוב אביו של רבי יחיאל מיכל מנמירוב. נשא בגיל צעיר מאד את בת הרב יואל שהיה חתנו של רבי יהודה אריה לייב קאליש אב”ד אמסטרדם ומחבר ”גור אריה”, ולאחר נישואיו נסע ללאסק לשימוש חכמים אצל סבו, הרב פנחס זליג שהיה הרב המקומי. בהיותו בן 17 בלבד נבחר לכהן כרבה של עיר הולדתו ודיסלב וכראש בית הדין המקומי. שלוש שנים לאחר מכן (ה'תקל”ח, 1778) נבחר לכהן כרבה של העיר פילץ הסמוכה לקרקוב וכיהן בתפקידו זה כעשרים שנה. בשנת 1792 נפטרה אשתו הראשונה ושנה לאחר פטירתה נישא בשנית לבתו של הרב אברהם יצחק כ”ץ (ר' אבא'לה רקובר) רבה של פינטשוב ומחבר ”כתר כהונה”. בתקופת כהונתו בפילץ התרחשה חלוקת פולין, ואזור קרקוב שהיה מתחילה מסופח לוורשה עבר לשליטה אוסטרית. מסיבה זו, את ספרו הראשון ”סמא דחיי” הדפיס בוורשה ואילו את יתר ספריו הדפיס בווינה בירת אוסטריה. הרב מרדכי בנט מניקלשבורג המליץ עליו לכהונת רבה של טריטש במורביה לאחר שמינויו של החתם סופר לרב העיר נכשל בשל התנגדות אנשי עירו מטרסדורף לעזיבתו. כחלק מתנאי העסקתו ברבנות טריטש, החזיקה הקהילה המקומית ישיבה עבורו והוא התפנה לכתיבת ספריו. שנים מאוחר יותר נשא בנו של הרב בנט, הרב ישעיה בנט את בתו של הרב לעוו לאשה. ב-1813, ה'תקע”ג, עבר לרגנשבורג שבבוהמיה והתמנה כרבן של שלוש הערים: רגנשבורג, פילזן וגלטוי (אנ'). מתחילה פעל החתם סופר למנות במקומו בטריטש את חותנו רבי עקיבא איגר, אז רבה של מרקיש-פרידלנד, אך לאחר שנבחר האחרון לכהן כרבה של פוזנן החלו ראשי הקהילה בטריטש ללחוץ על רבם לשעבר לחזור לכהונתו ואף הבטיחו להחזיק את ישיבתו כלכלית. הוא שב לטריטש בסוף 1815, חנוכה ה'תקע”ו. ב-1819, ה'תקע”ט, כילתה שרפה גדולה חלקים גדולים מהעיר, ביתו נשרף ובו ספרייתו שהכילה 1,200 כותרים. הוא יצא לדרך נדודים ובשנת 1821 היה לרבה של מיקולוש בהונגריה. ב-1830 עזב את מיקולוש לטובת רבנות העיר סנטוב. בחורף 1833, ה'תקצ”ג, התעוור ומני אז למד את כל לימודיו על פה מהזיכרון. הוא נפטר בכ”ז בשבט ה'תקצ”ז, 2 בפברואר 1837, ונקבר בסנטוב. בנו היה הרב בנימין זאב לעוו מווערבוי, ונכדו הוא הרב ירמיה לעוו מחשובי רבני הונגריה במאה ה-19 ומהבולטים ברבני קהילות הסטטוס קוו אנטה. מספריו- זר זהב על ספר המקח והממכר של רב האי גאון. שו”ת שמן רוקח. סמא דחיי. תורת חסד. שערי חכמה. עיני העדה. שמן רוקח - חידושי הלכות. מנחת ערב. זכרון אהרן - קונטרס החזקות.