בידספיריט | אור לישרים, בודאפשט תש”ב(1942). תוך

אור לישרים, בודאפשט תש”ב(1942). תוך השואה. שער צבעוני. הסכמות חשובות. - ספר אור לישרים , דברי כיבושין, ביאורים וחידושים על הרבה מאמרים ומדרשים אשר דרש ברבים הרה”ג רבי זרח איידליץ מדייני פראג. בודאפשט. תש”ב(1942). בדפוס משולם קאטצבורג. [6], רכז, [1] ע'; שער צבעוני חלקו בדיו מוזהב . הסכמת הנודע ביהודה ממהדורה ראשונה שכותב על המחבר ”ואנא שמענא מפיו דברים מתוקים ונכנסים בלב השומע להלהיב הלבבות ליראת שמים, וברוח פיו ימאס רשע דרכו וישוב אל ה' בכל לבו...”. הסכמות חשובות למהדורה זו הרה”ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם בן הדברי חיים, השעמלוי רוב, אב”ד גאלנטא, אב”ד נירעדהאז, אב”ד דונאסערדלי, אב”ד אוהעל, אב”ג אונגוואר, אב”ד סעקעלהיד ונכד המחבר רבי אהרן פרעסבורגער אב”ד באניהאד. בתוך הספר מונח דף עבה בצבע ורדרד ובו מכתב מודפס מהמו”ל לאנשים חצופים שאמרו לו שספר זה אינו לפי רוח הזמן. כריכה מקורית. נייר לבן וטוב. מצב מצוין. חלק מהדפים עדיין לא נחתכו בכריכה והם עדיין מחוברים למעלה אחד לשני כפי שיצאו מבית הדפוס לכריכה. הרה”ג רבי נמנה עם המיוחדים שבגאוני ישראל, כאחד מחברי בית דינו הגדול של הגאון בעל 'נודע ביהודה' בפראג. בהסכמתו של הנודע ביהודה לספר 'אור לישרים' הוא מתאר את רבי זרח ”אשר כל ימיו לימד תורה ברבים בחריפות ובקיאות, והעמיד תלמידים רבים כנודע ומפורסם, והיה חריף גדול בלימוד הלכה תוספות”. בנו של רבי זרח, שהוציא לאור את 'אור לישרים', כותב בהקדמתו כי אביו כתב ”חידושים וביאורים נפלאים כמעט על כל הש”ס” הבנויים ”על אדני האמת והיושר”. אלא ש”נודע שאאמ”ו הגאון ז”ל לא רצה לדפוס בחייו מחידושיו על גפ”ת מטעם הכמוס אתו”. אולם הגאון עצמו בהקדמת ספרו 'מלאכת מחשבת' השמיע את השקפתו על הדפסת ספרים חדשים, ומבאר שם את הזהירות המופלגת שצריך כל מחבר לנקוט בה קודם שמפרסם את דברי תורתו ברבים. ”ושמעתי מפי רבותיי, שהיו אומרים אי יאשרו חילם היו גוזרים שלא יודפס עוד שום ספר חדש, כי אם שיודפסו שנית דברי הקדמונים... ובאמת מחברי ספרים חדשים המה גרמא בנזקין שתשתכח תורה מישראל, עד כאן דברי רבותי אשר בארץ המה. ומה שלא נמצא זה בשום ספר, הוא משום שכל המדפיס שום ספר בדברי תורה, לא רצה לכתוב זה בתוך ספרו, שלא יהיה נאה דורש ואין נאה ומקיים...”. וכך מפליג עוד הרבה. אין ספק שהשקפה זו עמדה מאחורי אי רצונו להדפיס את חידושיו שלו. רבי אלעזר פלקלס בהספדו על רבי זרח מתארהו: ”סיני ועוקר הרים, מאור עינינו וגאון עוזינו... יגע בתורה בעשר אצבעות, העמיד תלמידים הגונים לאלפים, בקיאים וחריפים”. על מצבתו נכתב: ”...שר וגדול בישראל... מושל ביראת אלוקים... מורה דעה לתלמידיו ארבעים שנה בתדירות, הנמצא כזה איש מדור דורים, היה יקר כזה ולא אבה מעולם להנות מאחרים, זה קבר איש אלוקים, צדיק יסוד עולם”.