בידספיריט | קבלה. חסד לאברהם. רבי אברהם

קבלה. חסד לאברהם. רבי אברהם אזולאי, זאלקווא תקס”ב. חתימות עתיקות. - ספר ”חסד לאברהם” מהמקובל רבי אברהם אזולאי זללה”ה אבי זקנו של החיד”א. זאלקווא תקס”ב. [1802]. בדפוס גרשון ליטעריס. [1], סז דף. 4°. מעבר לשער הסכמת רבי יעקב אורנשטיין, זאלקווא, ה מנחם-[אב] תקס”ב. ‬מתוך שער הספר: ...ונדפס אחר כן בק”ק זאלקווא רק שהיה חסר ממנו ביאור המאמר להרח”ו ... וכעת נתעורר הרב ... מוהר”ר אהרן נ”י האב”ד דק”ק קופאן נ”י ופזר מעותיו להדפיסו בשלימות כמו שנדפס באמשטרדם ... גם נתוסף בו [בעמוד האחרון] דבר יקר מהרב ... מוהר”ר שמשון מאוסטרפוליא הי”ד [מכתבו המפורסם על הסימנים דצ”ך עד”ש באח”ב בהגדה של פסח] ... ‬כולל גם 'בריכת אברהם'. חתימות בעלות עתיקות בלתי מזוהות בשער הספר ומעבר לשער. כריכה לא מקורית ומנותקת. הספר במצב מצויין. דפים לבנים. מספרי היסוד החשובים בקבלה. המקובל האלוקי רבי אברהם אזולאי (ה'ש”ל (1570) - כ”ד בחשון ה'ת”ד (1643) ויש אומרים שנפטר כ”א בחשוון) מגדולי המקובלים, סבו או אבי-סבו של הרב החיד”א. נולד בפאס שבמרוקו, בן למשפחה שעל פי המסורת מקורה בחבל קסטיליה שבספרד. בשנת שס”ו לערך, בעקבות צרות שעברו יהודי פאס משכניהם המוסלמים, וכן רעב ומגפות, החליט לעלות לארץ ישראל. בדרכו ארצה, טבעה האונייה עם כתביו, אך הוא ניצל. כאות תודה לקב”ה החל לצייר מאז את חתימתו המפורסמת בצורת אונייה. עם הגעתו ארצה התיישב בחברון. בשנת (ה'שע”ט) נאלץ לעזוב את העיר ולעבור להתגורר בירושלים, בשל מגפת דבר שפרצה בחברון. לאחר תקופה בירושלים, פרצה המגפה גם בה, אז עזב את העיר ועבר להתגורר בסביבות העיר חברון לתקופה קצרה, שם נדר נדר שאם יזכה לשוב לעירו חברון יפרסם בה את חידושי התורה שכתב במשך השנים ”בשקידות העיון ובטירחא יתירה”. הישועה הגיעה לו ממקום אחר, כאשר בעיר עזה פסקה המגפה. בי”ט אב אותה שנה עבר רבי אברהם להתגורר זמנית בעיר, ושם כתב את ספריו ”חסד לאברהם” (”לזכור חסדי ה' אשר גמלני ומחרב מלטתני”) ו”בעלי ברית אברהם. עם סיום המגפה חזר לחברון, שם עבד את בוראו את שארית חייו. למד את תורת הקבלה אצל רבי חיים ויטאל, וגם עם בנו, רבי שמואל ויטאל זללה”ה. הושפע רבות גם מתורת הקבלה של הרמ”ק. לפי המסופר בהקדמת הספר אוצרות חיים, הרב אזולאי ורבי יעקב צמח נסעו לקברו של רבי חיים ויטאל בסוריה, שם עשו יחודים עד שקיבלו מרבי חיים ויטאל רשות לחפור בקברו ולהוציא משם את כתביו הגנוזים. אחד הכתבים שהוצאו היה הספר אוצרות חיים, שהוא בעצם מהדורה קמא לספר עץ חיים. בספריו מתאר פעמים רבות את המעלות הרוחניות של ישיבה בארץ ישראל, ובפרט בעיר חברון. על פטירתו נפוץ סיפור, שנכתב גם בספר 'זיכרון ירושלים'. לפי המסופר, בשנת ה'ת”ד, בא פחה מאיסטנבול לבקר בחברון ובמערת המכפלה, וכשהציץ פנימה למערה התת-קרקעית נפלה חרבו היקרה לתוכה. הפחה הוריד אל המערה את משרתיו באמצעות חבלים, אולם הם מתו לפני שהספיקו להשיב את החרב. בשל כך גזר על היהודים להיכנס להוציא את החרב מהמערה. היהודים ערכו גורל, והרב אזולאי נבחר לבצע את המשימה. הוא טבל במקווה ובמשך לילה שלם למד ועסק בקבלה. לקראת הבוקר ביקש מחבריו שיתפללו עליו שלא יאונה לו רע והלך למערה, שם קשרו אותו בחבל וירד פנימה. לאחר שמצא את החרב, קשר אותה אל החבל והחזירה למעלה. הוא נכנס עמוק יותר למערה, שהיא אחד מפתחי גן עדן, וראה שם את אליעזר עבד אברהם. זה האחרון הובילו פנימה אל גן עדן, ושם ראה את האבות. בשל הפחד שאפף אותו, הוא התעלף, ולאחר שהריח בשמים, קם וסיפר לאבות על סיבת בואו. מכיוון שראה כי זהו גן עדן, לא רצה לצאת מתוכו, והאבות אמרו לו ש”זה אינו אפשר. עכשיו צא ומחר אתה עמנו”. הרב אזולאי הועלה מהמערה בחבלים, ושב לביתו שמח, וכל הלילה דרש בפני חבריו בקבלה. עם שחר טבל במקווה, לבש תכריכים וקרא ”שמע ישראל”, ונפטר. נקבר בבית העלמין העתיק בחברון.