בידספיריט | נעים זמירות ישראל מהמקובל האלוקי

נעים זמירות ישראל מהמקובל האלוקי רבי ישראל סרוק. מהדורה ראשונה עם שער. - ספר נעים זמירות ישראל פירוש ע”פ הסוד על שלושה מזמירות שבת מהגאון המקובל האלוקי רבי ישראל סרוק, ופרוש מסכת אבות ע”פ הסוד מהאר”י הקדוש, בשם מובחר שבאבות. ”פעם ראשונה שנדפס עם דף שער”, ומהדורה שניה של הספר. לעמבערג. ת”ר(1840) בערך. מו”ל לא ידוע. 20 ד'; ”ספר נדיר מאוד לא הופיע במכירות בידספיריט”. מצב מצוין. דפים עבים ומשובחים. עותק נאה. כרוך איתו ספר מבחר הפנינים במליצת החכמים הקדמונים ומשלי פילוסופים הראשונים וכו' ללא שם מחבר. המחבר הוא רבי ידעיה הפניני. לעמבערג. תר”ה(1845). בדפוס Chawe Grosman . 2, ב-כ”ה ד'; 2 שערים, בשער שני השנה היא תקנ”ח(1798). ”מהדורה נדירה” מצב מצוין. דפים עבים ומשובחים. עותק נאה. חתימות בעלות לא מזוהות. כריכה עתיקה מקורית. המקובל האלוקי רבי ישראל סרוג (סרוק) (המאה ה-16-17) היה מקובל ומפיץ קבלת האר”י באירופה. תולדות חייו לוטים בערפל. יש הטוענים שנולד במצרים. רבי שלמה שלומיל, מחבר ספר ”שבחי האר”י”, שהגיע לצפת במחצית הראשונה של המאה השבע-עשרה מספר באגרותיו כי נשא לאשה את בתו של סרוג, ומספר כי סרוג ליקט את כל הכתבים המצויים של כתבי האר”י והשקיע בהם הון רב. לפני שנת שנ”ג (1592): ביקר בשלוניקי שם נפגש עם ר' דוד שמריה וכנראה גם עם ר' יהודה הכהן. לפני שנת שנ”ג (1592): ביקר ברגוזה, איליריה (כיום דוברובניק, דלמטיה, קרואטיה): שם נפגש עם ר' אברהם הירידה ור' שלמה אוהב. משנת שנ”ג עד שנת ש”ס (1592-1600): ביקר בפירארה, ונציה שם נפגש עם ר' מנחם עזריה מפאנו, ר' עזרא מפאנו ר' נתן אוטולינגו, ר' ברוך בן ן' ברוך, ר' שמעון כהן, ר' אהרן ברכיה מודינא, ר' יהודה אריה ממודנה ושוחח עמו ”אלף פעמים”. בין השנים ש”ס - שס”ג (1600-1603): ביקר בקוניאן ונפגש שוב עם ר' נתן אוטולינגו, ובעיר גוריציה עם ר' יששכר בער איילינבורג ור' מנחם עזריה מפאנו. בשנת שס”ג (1603): ביקר בוונציה ונפגש עם ר' נתן אוטולינגו ור' נפתלי בן דוד זכריה מנדל. בין השנים שס”ג - שס”ו (1603-1606): ביקר בפרנקפורט ונפגש עם ר' אלכסנדר כ”ץ. בתאריכים לא ידועים: בקראקא שם נפגש עם ר' פנחס הלוי הורביץ וכנראה גם עם ר' יהודה הכהן, וכנראה ביקר גם בקושטא ומצרים שם נפגש עם ר' אפרים פנצירי. הוא גילה לתלמידיו את שורש נשמתם בגלגול קודם, ולימד אותם את שיטתו הממזגת בין הקבלה לפילוסופיה. במסעותיו הפיץ את הקבלה הלוריאנית, בשיטה שונה משיטת רבי חיים ויטל. שיטתו התבססה על כתבי רבי חיים ויטאל ורבי יוסף אבן טבול תלמידי האר”י שהיו ברשותו, בתוספת חידושיו שלו. במשך שנים שררה הדעה באירופה כי היה תלמיד האר”י בעצמו, כפי שאמר בעצמו לתלמידיו. למרות זאת, ברשימה שכתב וסידר ר' חיים ויטל מהתלמידים שנכנסו ללמוד אצל האר”י שמו נעדר, ובכתבי תלמידי האר”י הידועים אין זכר לשמו של סרוג, וכן בספרים שכתב לא הזכיר את האר”י כרבו, וככל הנראה לא למד בעצמו אצל האר”י. מקובל לייחס לו את ראשית התפשטות הקבלה הלוריאנית באירופה, והשפעת כתביו ניכרת בכתבי המקובלים האשכנזים, ובפרט בשיטת החסידות. הספר עמק המלך נכתב על פי שיטתו. בין תלמידיו המקובל האיטלקי רבי מנחם עזריה מפאנו, שכל כתביו מבוססים על קבלתו. כמו כן קיבל ממנו את השקפתו הפילוסוף-מקובל הספרדי-הולנדי אברהם כהן דה-הירירה. מספריו; לימודי אצילות. דרוש שיעור קומה. שבר יוסף. קיצור עולם התיקון. דרוש המלבוש. פירוש על ספרא דצניעותא. נעים זמירות ישראל. רבי ידעיה בן אברהם הפניני או בֶּדֶרְשִׁי (נולד בשנת 1270–1340) היה פילוסוף ומשורר יהודי. נולד בבזייה בפרובאנס, ובצעירותו עבר להתגורר בברצלונה שבספרד. ידעיה הפניני העריץ את הרמב”ם וגישתו הפילוסופית גם בתקופה שבה היו עדיין שנויים במחלוקת קשה. בעקבות חרם הרשב”א על לימוד פילוסופיה מתחת לגיל 25 כתב את איגרת ההתנצלות, המלמדת זכות על העיסוק בפילוסופיה. ספריו; בקשת הממין - חיבורו הראשון, מליצה שכל מילותיה מתחילות באות מ'. בחינת עולם - מוסר השכל על העולם הזה, והדרכים המובילות לחיי העולם הבא, כולל 37 פרקים קצרים. הפרדס - משלי מוסר, קושטא רע”ו. חובב נשים (צלצל כנפים) - נגד הספר ”מנחת יהודה שונא הנשים” של יהודה אבן שבתאי). לשון זהב - ביאור מאמרי חז”ל ממדרש תהילים. אגרת ההתנצלות. אגרות התשובה - 39 תשובות לשאלות פילוסופיות. חיבורים נוספים שלו כוללים ביאור מחקרי על הסיפורים במדרש תנחומא, פרקי דרבי אליעזר ומדרש תהילים, פירוש על פרקי אבות ואגדות התלמוד בסדר נזיקין. שד”ל מייחס לו גם את החיבור ”אות נפש” הכולל ביאור רחב על פירוש האבן עזרא על התורה”, אך אחרים מייחסים פירוש זה לרבי אשר קרשקש. הספר מבחר הפנינים יוחס לו בטעות, אך למעשה הספר נכתב על ידי שלמה אבן גבירול ולא על ידי ידעיה הבדרשי, הואיל והוא מוזכר בפירושו של שלמה פרחון שהיה פרשן במאה ה-12, כספר חכמות של אבן גבירול, ור' ידעיה חי רק במאה ה-13.