בידספיריט | ליקוטי אמרים תניא אמצע השואה

ליקוטי אמרים תניא אמצע השואה שער צבעוני. הקדשה בכ”י לרבי משה וועבער(לא המשפיע החבד”י). - ספר ליקוטי אמרים תניא ובסופו קונטרס תולדות התניא ומחברו, מרבי שנאור זלמן מלאדי בעל התניא והשו”ע. מונקאטש. תש”ג(1943). בדפוס צבי אלימלך קאליש. קע”ו ד'; הסכמת רבני מונקאטש למהדורה זו עם התייחסות למלחמה בגוף ההסכמה וכן ברכה בכוח האדמו”ר המחבר להינצל מפגעי הזמן ומדינים הקשים מתוך רחמים וחסדים. הספר נדפס באמצע השואה ערב שואת יהדות הונגריה מהסכמת רבני מונקאטש נראה שהיהודים בהונגריה לא הבינו שהשואה תפגע בהם הם אוסרים להדפיס את הספר למשך 8 שנים. 2 שערים שער ראשון בצבע צהוב שער נפרד לקונטרס תולדות התניא. ”מהדורה ראשונה” של קונטרס תולדות התניא ובו פרטים וסיפורים. בדף הפורזץ הקדשה בכ”י להב' משה וועבער חתום הק' דוד חיים קליין. ההקדשה נכתבה בעיר פאפא. מקבל הספר משה וועבער אינו המשפיע החבד”י המפורסם שכן הוא היה בשנים אלו בירושלים. כריכה מקורית פגועה. מצב טוב מאוד, דף אחרון וכריכה אחורית מנותקים כמעט לגמרי. האדמו”ר הגה”ק רבי שניאור זלמן בן רבי ברוך. בנערותו התוודע למגיד ממעזריטש, ולמד יחד עם הרה”ק רבי אברהם המלאך. בחבורה קדושה זו הכיר גם את הרה”ק רבי מנחם מנדל מויטעבסק, ולאחר הסתלקות המגיד המשיך להסתופף בצלו. לאחר עליית רבו לארץ ישראל בשנת תקל”ז, החל בהנהגת חסידי רייסין ממקום מושבו שבמוהילוב ומאוחר יותר בליאזני. האדמו”ר הראשון לשושלת ליובאוויטש(חב”ד). בשנות חייו סבל רדיפות רבות מהשלטון, ואף נאסר בבית אסורים. יום שחרורו י”ט כסלו נחוג בדיצה בקרב החסידים. לאחר המאסר עבר ללאדי. במלחמת רוסיה וצרפת ברח לכפר פיענא. נסתלק ביום כ”ד טבת שנת תקע”ג ונטמן בהאדיטש. ספריו הם: 'שולחן ערוך הרב', 'ליקוטי אמרים-תניא', 'תורה אור' ו'ליקוטי תורה'.