בידספיריט | אוסף מגוון של 68 ספרי

אוסף מגוון של 68 ספרי תניא קטנים. חלקם הגדול מאזורי ההתישבות, חלקם ממקומות שלצערנו אינם איתנו. - אוסף מגוון של 67 ספרי תניא קטנים מישובים ושכונות שונות, רשימה: אביעזר*2, יקנעם(מושבה), קבוץ צרעה, ספרית ישיבת מרכז הרב, בית הערבה, כפר יונה, כפר מרדכי, מושב צפריה, גבעת הסלעים ראש העין, טבריה, שכונת חומת שמואל(הר חומה), שער דרום ירושלים, ישיבת בית אורות הר הזיתים ירושלים, משגב דב, ביתר עילית גבעה B, קידר, חמדת בקעת הירדן, מושב חמד, כפר חב”ד, מושב ינון, באר טוביה, בית רבקה כפר חב”ד ב', ירושלים, עיר דוד י-ם, הר חומה י-ם, גפן, קיבוץ חצרים, ישיבת תוכי תמימים כפר חב”ד, מושב גבעתי, גבעת הזיתים לוד, קבוץ סעד, אבו דיס י-ם, ת”ת תורת אמת י-ם, ביהכ”נ היכל יעקב של המקובל הרב מרדכי אליהו, נחלת הר חב”ד 2 סוגים, יהוד, כפר הנוער רזיאל, דובב, הזורעים, ירוחם, שכון חב”ד י-ם, מירון, קבוץ כפר גליקסון, בית א-ל. דרום הר חברון: דוב הזאב, עמק בת עין. גוש עציון: גבעת החיש, גבעות. שומרון: מעלה שומרון, שא-נור, גבעת אחוזת אבנר, הגבעה ביצהר, גבעות עולם, עין אפרים, כדים, יחון אפרים 770, הר חמד-קדומים. מטה בנימין: עלמון-ענתות, חורש ירון, נופי פרת, חרשה, גבעת הראל, עמונה, מצפה דני, גבעת אחי'ה. כאמור אוסף מגוון של 67 ספרי תניא קטנים מהשנים תשל”ח-תשע”ב, 25 מתוכם משנת תשנ”ט, 30 מתוכם מהשנים תשמ”ד-ה'. גודל ממוצא בסביבות ה-9/11 ס”מ. מצבים טוב-מצוין מבצע הדפסת התניא הינו בקשה נפשית של הרבי, לדאוג להדפסת התניא בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור החסידות, ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני משיח. במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת תשע”ח) בלמעלה מ-7,000 מהדורות במקומות שונים בעולם, ותורגם לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ”ך. ביום כ”ג באב שנת תשל”ח, במהלך ההתוועדות של שבת מברכים, הורה הרבי שלקראת י”ח באלול ידפיסו את ספר התניא בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום ב' בטבת שנת תשל”ט הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום א' בטבת שנת תשד''מ, במהלך כינוס צבאות השם, דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה”מבצע” באותה שנה; סוף חנוכה, כ”ד בטבת (יום ההילולא של אדמו”ר הזקן), פורים קטן (י”ד באדר א'), פורים (י”ד באדר ב'). ביום ג' בשבט תשד”מ הזכיר הרבי את ה”השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים”{{הערת שוליים|נדפס ב”ליקוטי שיחות” צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ”ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת י”א בניסן כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב ראש השנה תשמ”ה הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת תשע”ח) הודפס ספר התניא בלמעלה משבעת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה. ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מקראון הייטס, ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מרחובות. בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות: ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת קה”ת. להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים. ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו. במקרים מסוימים נתן הרבי משקה על מנת לחזור ולהתוועד במקום ההדפסה. מטרת ההדפסה: הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של מלך המשיח לבעל שם טוב שעל ידי פרסום תורת החסידות תבוא הגאולה. ספר התניא הוא הרי ה'תורה שבכתב' של תורת החסידות - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מאדמו”ר הזקן שהביא את תורת החסידות גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה לגאולה. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום. הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא: הדפסת הספר היא לא רק מים מה”מעיין”, אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר). כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין. בכל דבר יש מחשבה, דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בו בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא. התניא בבסיסי צה”ל: על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה”ל, ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה”ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה”ל הלוחמים בחזית, וכן במלחמת לבנון הראשונה ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות י”ג תמוז כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה”ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר. במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה”ל, כגון: ”ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא”.