בידספיריט | סט כמעט שלם של הקריאה

סט כמעט שלם של הקריאה והקדושה ביטאון לדברי הרב הריי”ץ בשנות השואה. - הקריאה והקדושה ביטאון חב”ד באמריקה בשנות השואה, סוף תש”א-סוף תש”ה(1941-1945). ”ביטאון לדברי כ”ק האדמו”ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש . כתב עת שרובו באידיש מדורים בודדים בלשון הקודש ומעט באנגלית שיצא בנוי יורק דברי תורה וחסידות, מאמרי חיזוק, ידיעות מהנעשה בחסידות חב”ד ועוד. הוצא לאור ע”י אגודת חסידי חב”ד. יצא לאור לראשונה בחודש תשרי תש”א [אוקטובר 1940]. והגליון האחרון [61] יצא לאור בחודש אלול תש”ה [ספטמבר 1945]. כרך הכולל בתוכו את כל הגליונות חוץ מ- 2 גליונות אחרונים. רוב הטקסט באידיש. מעט בעברית. מגליון 7 ואילך הופיע גם טקסט באנגלית. חלק מהחוברות נדפסו על נייר עתון פשוט. וחלקם נדפסו על נייר משובח. העתון הופיע כירחון, המעניין הוא שבראש החוברת הראשונה נכתבו המילים: ”אונטער דער לייטונג און מיט דער באטהייליגונג פון הרבי מליובאוויטש” שזה אומר בפיקוחו של הרבי ובכרך שלפנינו יש מדבקה על הכיתוב הנ”ל שעליה כתוב ”מיט דער גוטהייסונג און ברכה פון הרבי מליובאוויטש” - ”באישורו ובברכתו”, בברכתו של האדמו”ר מליובאוויטש. יו”ל ע”י אגודת חסידי חב”ד. כריכה ישנה בצבע ירוק. מצב טוב, מעט הדבקות מעט נקבי עש בעיקר בסוף הכרך. ירחון 'הקריאה והקדושה' יצא לאור בשנים תש”א - תש”ה בקשר למלחמת העולם השניה שהשתוללה אז, ושואת יהודי אירופה שהתרחשה במקביל אליה. מטרתו המוצהרת של הירחון היא ”ליצור במה עליה יושמע קולו של כ”ק אדמו”ר שליט”א מליובאוויטש (הרבי הריי”צ)” זאת מכיון שבמצב הנוכחי בעולם אין שום קול בטוח ויציב מלבד קולו של הרבי. כאשר המסר העיקרי העובר מבין דפיו אשר המוצא היחיד מן המלחמה הינה הגאולה הקרובה. הירחון ראה את עצמו כ”בימה זמנית” בלבד להפצת דברי הרבי באשר ”מובן מאליו שבצפותנו לגאולה מיידית איננו בונים כאן עיתון לאורך ימים”. אף המדורים אשר עסקו בענינים אחרים לכאורה, נשאו בקרבם את בשורת הגאולה הקרובה. הגליון הראשון יצא לאור לקראת חודש תשרי תש”א, והגליון האחרון יצא לקראת חודש אלול תש”ה. צורת העיתון ומדוריו השונים נשארו כמעט ללא שינוי מהגליון הראשון ועד האחרון. בראש החוברת הראשונה נכתבו המילים: ”אונטער דער לייטונג און מיט דער באטהייליגונג פון הרבי מליובאוויטש”, היינו שהעיתון יוצא תחת פיקוחו ובהשתתפותו האישית של אדמו”ר הריי”צ. אך מיד בחוברת השניה הדבר שונה, ובמקום זאת נדפס: ”מיט דער גוטהייסונג און ברכה פון הרבי מליובאוויטש” - ”באישורו ובברכתו” אך לא יותר מכך, וכך נדפס גם בכל שישים החוברות הבאות. עם זאת, הרבי סיפר שהרבי הריי”צ הגיה את העיתון וכתב חלקים ממנו, במיוחד את החלקים הנוגעים לתולדות חב”ד. בהקריאה והקדושה התפרסמו באורח קבע מאמרים, שיחות ואגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ, וכמו כן ארבעת ה”קול קורא'ס” המפורסמים. בנוסף לכך התפרסמו מדורים שונים, ביניהם: תרגום התניא לאידיש, פירוש תפלה, מן התנ”ך, פירוש על ההפטרות, 'אותיות פורחות', 'תשובות לשאלות', מאמרים שונים, והמדור המפורסם 'שיחת חולין בטהרה', המוכר לכולם עקב כך שנכתב (בשונה משאר המדורים) בלשון הקודש. במכתביו של אדמו”ר הריי”צ ישנם ביטויים רבים במעלתו של העיתון. בהזדמנות מסיומת אמר הרבי לר' אברהם פריז, שעבד יחד עם הרבי על ההוצאה לאור של גליונות ה”הקריאה והקדושה”: ”באם הצלחנו 'לגרד' את ה'עולם' - מלשון 'העלם והסתר' - עם חוברות אלו - הרי הצלחנו במטרתנו. אך באם הדבר לא 'הזיז' לאיש - הרי הפסדנו את המערכה מראשיתה... הרבי התבטא על שם העיתון, שהוא פועל באדם באופן של ”הקריאה והקדושה”, שככל שהוא קורא יותר בעלונים אלו, מתווספת אצלו קדושה. המדור ”מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים” נכתב תחת שם העט ”איש יהודי”. במדור זה לוקח הכותב דברים אקטואליים ובוחנם לאור נבואות והתרחשויות מהתורה מהנביאים ומהכתובים, הכותב פותח בדרך כלל בתיאור המצב ובנחיצות לראות אותם באורם האמיתי וממשיך ומביא שלשה ענינים מהתורה מהנביאים ומהכתובים ומחברם יחד למאמר אחד המעביר את הנקודה בבהירות. במשך הזמן השתנה במקצת סגנונו של המדור, ואף שמו שונה ל”הכירו את... (ענין מסויים) מן התנ”ך ומדברי חז”ל”. גם תוכנה השתנה במקצת, ואין הוא מתמקד בביאור נבואות והתרחשויות באופן אקטואלי ועכשווי, אלא בביאור נושאים ומושגים שונים (בעיקר בנושאי גאולה ומשיח). כחלוף זמן מה גם מדור זה המחודש של איש יהודי חדל להופיע, ובמקומו התחיל להופיע מדור מקוצר, גם הוא בשם ”הכירו את... מן התנ”ך” ובמקום שם העט ”איש יהודי” נכתב ”חיקוי של כתבנו הנכבד איש יהודי”. מדור זה נכתב בקיצור נמרץ ובחרוזים ורמזים, תוך ציטוטי חלקי פסוקים וציונים למקומות שונים לתנ”ך. המדור הסאטירי ”שיחת חולין בטהרה” נכתב בלשון הקודש תחת שם העט ”בן ישראל”. במשך שלושת השנים הראשונות להופעת הירחון הופיע בקביעות המדור תחת הכותרת ”שיחות חולין בטהרה – שכך נאמר”. בתחילה מרצה הכותב את הדיעה הרווחת ברחוב, ועל זה כותב ”ואני הקטן אומר – לאו דוקא!” וממשיך לאו דוקא שזה, ולאו דוקא שזה, אמנם לזה ולזה הנני מסכים, אך זה וזה לאו דוקא. ומסיים ”שכך נאמר:” ומביא איזה פסוק המתקשר לענין. בגליון חודש אדר הופיע בקביעות במקום המדור ”שיחת חולין בטהרה” ”פורים-תורה”. ה”פורים תורה” (באידיש) נכתב אף הוא על ידי ”בן ישראל”. מתחת ל”פורים-תורה” הודפסה בקביעות הערת שוליים שתוכנה הוא שעל אף שאין ימי המלחמה והשואה הזמן המתאים לבדיחות וליצנות, מכל מקום מדפיסים צחוק פורימי בכדי לא לשנות ממנהג ישראל להרבות בשמחה לכבוד פורים, והשי”ת יושיע את עמו ישראל. המדור ”זכרון זכות אבות” אודות ימי חב”ד הופיע בהתחלה יחד עם המדור ”אגודת חסידי חב”ד טעטיקייט” (=פעילות אגו”ח), אך בתחילת שנת תש”ד התחיל להופיע תחת שמו החדש ”זכרון זכות אבות”. המדור נכתב על ידי הרבי הריי”צ, וכולל ימי הילולא וחגי הגאולה של רבותינו נשיאנו, ושל אדמו”רי חב”ד אחרים מ‎צאצאי הצמח צדק.‏‎ ‎ הירחון יצא לאור בהעלמת שם העורך,