בידספיריט | התניא של החסידים התמימים המופלגים

התניא של החסידים התמימים המופלגים רבי רפאל(פעלא) נחמן כהן ובנו רבי יואל. עם הוספות הצמח צדק לתניא בכתב ידם. - ספר לקוטי אמרים(תניא) עם אגרת התשובה ואגרת הקדש. ווילנא. תרצ”ז(1937). בהוצאת בית מסחר ספרים שניאור. ווארשא. בעצם זה מהדורת צילום של מהדורת ראם. מהדורה ל”ה של התניא ע”פ מונדשיין. 2 שערים. בדף הפורזץ פתק מודבק להבר מצוה מר יואל כהן מאת צבי זאב לויט בן אברהם דוב הלוי רמת גן. בשער הספר חתימות רבי רפאל(פאלע) נחמן כהן וחתימות בנו רבי יואל כהן. בצד השער רישום כל הסימנים כאן בתניא בגליונות(שוליים) היא מהאדמו”ר הצ”צ זי”ע מקיצורים וההערות לתניא. בשולי הדפים הוספות בכ”י של אחד מהם. כריכה מקורית. מצב בינוני-טוב. מעט נקבי עש. נייר יבש ומעט שביר. מעט דפים מנותקים. רבי רפאל נחמן הכהן (מכונה גם פולע כהן; ה' בשבט ה'תרנ”ז, 1897 - י”ז בתשרי ה'תשמ”ח, 1988) היה מחבר ספרי זיכרונות, ועדויות וסיפורי חסידים מהעיירה לובביץ' ומישיבת תומכי תמימים ואישיה. פרסם רשימה ובה כל התלמידים שלמדו בישיבה בתוספת קיצורי קורותיהם ותמונותיהם. כמו כן כתב את סדרת ”שמועות וסיפורים” העוסקת בסיפורי חב”ד ואדמו”רי חב”ד. נאסר ברוסיה הסובייטית והוגלה לצפון סיביר בשל פועלו המחתרתי למען שמירת היהדות. הרב יואל כַּהַן (מכונה: רֶבּ יואל, נולד בט”ז בשבט ה'תר”ץ, 14 בפברואר 1930) הוא אחד מגדולי הרבנים והמשפיעים בחסידות חב”ד ונחשב לסמכות בכירה בהבנת סוגיות במשנתה של חסידות זו. הרב כהן היה ה”חוזר” הראשי של האדמו”ר מחב”ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון. בתפקידו זה עמד בראש הקבוצה שתפקידה היה לזכור את מהלך התוועדויותיו של האדמו”ר (שפעמים רבות נערכו בשבתות ובחגי ישראל ונמשכו שעות ארוכות, ללא אפשרות תיעוד מכני), ולשחזרן על גבי הכתב. נולד בברית המועצות, לרבקה ולרפאל נחמן הכהן, שלמד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ'. בגיל חמש עלה עם משפחתו לארץ ישראל ולמד בישיבת ”אחי תמימים” בתל אביב, אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק, שכיהן גם כראש ישיבה. בתחילת חודש שבט ה'תש”י (ינואר 1950) נסע באונייה ללמוד בישיבת חב”ד בניו יורק, בחצר האדמו”ר מחב”ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי”צ). כשהגיע לניו יורק נודע לו כי האדמו”ר נפטר. הוא נשאר בניו יורק ודבק בחתנו של האדמו”ר, הרב מנחם מנדל שניאורסון, שנתמנה בהמשך למחליפו של הריי”צ. כאשר נתגלתה יכולתו לשחזר במדויק את שיחותיו ומאמרי החסידות שאמר האדמו”ר, נתמנה ל”חוזר” הראשי שלו. בהמשך עמד בראש צוות העריכה של ליקוטי שיחות. כמו כן, ערך את מאמרי החסידות שאמר הרבי, לקראת הדפסתם. בט”ו באלול ה'תשי”ד (1954) התחתן עם לובה לאה, בתו של הרב שניאור זלמן בוטמן, ומסדר הקידושין היה הרבי מליובאוויטש. הוא מונה למשפיע באחד מסניפי ישיבת חב”ד בשכונת קראון הייטס, ובהמשך מונה למשפיע ראשי בישיבת חב”ד המרכזית במרכז חב”ד העולמי - 770. בתפקידו זה התפרסם כבעל יכולת הסברה והבנה בתורת החסידות. בשל מעמדו המיוחד היו גורמים מחוץ לחסידות שסימנו אותו כממשיך, אם כי הוא הגיב בהסבר שמי שמציע זאת אין לו שמץ של מושג מהו ”רבי”. רבים באים לשמוע את שיעוריו והתוועדויותיו. הוא פרסם מאות מאמרים בנושאי חסידות בשבועון כפר חב”ד. וכיום מתפרסמים מאמריו ברבעונים ”היכל הבעש”ט” ו”מעיינותיך”. הרב כהן נחשב לידען בניגוני חב”ד והוא מקפיד על דיוק בנגינתם. בשנת תשנ”ב חזר לראשונה לביקור בישראל מאז תש”י. משנת תשס”ח הוא מגיע לישראל מדי שנה להשתתפות בהתוועדויות שמארגנת תורת חב”ד לבני הישיבות לכבוד י”ט בכסלו; בשנת תש”ע פגש הרב כהן את הרב אהרן יהודה לייב שטינמן, בביתו של האחרון. המפגש משך תשומת לב בשל היחסים המתוחים בעבר בין חב”ד והציבור הליטאי.