בידספיריט | נדיר ביותר! 'דברי אגרת' להתיר

נדיר ביותר! 'דברי אגרת' להתיר קטניות בפסח ומקהלה בבית הכנסת ועוד תקנות שנאסרו ע”י גדולי עולם. מאת רבי מענדל שטיינהארט ”קונסיסטוריאלראטה ואב”ד במלכות וועעסטפאלען(גרמניה)”. רדלהיים תקע”ב 1812 נדיר באופן מיוחד!!! 'דברי אגרת' מאת המחבר דברי מנחם רבי מענדל שטיינהארט קונסיסטוריאלראטה ואב”ד במלכות וועעסטפאלען(גרמניה). (”קונסיסטוריה” הינו גוף המנהל קהילות יהודיות של מחוז או מדינה ומייצג כדי לנהל משא ומתן רשמי עם הממשלה בשם היהודים). החיבור שלפנינו נערך באופן של שאלות ותשובות ובו מבקש המחבר לבסס מבחינה הלכתית תיקונים ושינוים מהנוהג היהודי הקדום. בין הדברים: היתר אכילת קטניות בפסח, התקנה להעלות לתורה ברמיזה בלא קריאת שם העולה בקול רם, מקהלת ילדים בבית הכנסת לשירת מזמורים בגרמנית, איסור הקפות בהושענא רבה מלבד ראשי הקהילה ואיסור חבטת ערבה מלבד הש”ץ, ביטול אמירת שיר היחוד בכל יום מלבד ליל יום הכיפורים, תקנת אמירת קדיש יתום משותפת, לא לומר קרובות (קרובץ) כל השנה חוץ מבימים נוראים, ביטול אמירת יהי רצון' ע”פ הקבלה במהלך התפילה, ביטול אמירת תפילות פיוטים וסליחות שיש בהם ביטויים נגד הגויים. למרות זאת רוב הציבור לא התייחס לחיבור זה בכובד ראש, עבור הרפורמים הוא היה חרדי מדי ועבור החרדים היה רפורמי מדי, מלבד מספר רבנים במזרח אירופה שנתקלו בו כעבור שנים ויצאו נגד. מיכאל מאיר ציין כי חוברת זו הינה ניצן ראשון של המחדשים שהובילו בדרך לרפורמה. לעומתו, יעקב כ”ץ טען כי חוברת זו הינה במסגרת ההלכה המקובלת והפסק על הקטניות יש לייחס לראש הקונסיסטורה, ישראל יעקבסון. בתחילת הספר הקדמה חשובה מאת המחבר, ההקדמה היא בעצם מכתב המחבר כשבסופו הוא כותב: ”אך באשר הפצרת בי מאוד........ ואמרתי בענין ההיתר במיני קטניות ושאר דברים.... והוא מה שאספו בעלי אסופות רעי הגיבורים אשר מעולם אנשי השם הוא הרב המאור הגדול מוהר”ל בערלין והרב הגדול מוהר”ש קאלקאר הנ”ל למען תראה כי תמכתי יתדותי במקום נאמן בש”ס ופוסקים מלבד אותם הטעמים האמתים והכמוסים עוד אתנו...................”.  רדלהיים תקע”ב 1812. 4, י”ב דף; 20.5 ס”מ. ללא כריכה. מעטפת מעט חסרה וקרועה. כתמים ומעט קרעים קלים וחורים זעירים. בדף אחרון קרע מעט על הטקסט. מצב בינוני - טוב.