מכירה פומבית 16 חלק ב' ספרים חשובים, נדירים, סגולות ורפואות, דפוסים יחידים, קבלה ומחקר. חפצי צדיקים. סטים. הכל ב10 דולר פתיחה.
ברדיטשוב
יום רביעי, 4.12.24, 14:00
שכונת גילה ירושלים, ישראל
להשתתפות במכירה החיה והשארת הצעות מוקדמות -  כניסה  /  הרשמה

פריט 559:

סגולת הסגולות! שיירי מצת האפיקומן של האדמו"ר מטאהש זיע"א

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 

מחיר כולל עמלה: $ 12.30 (₪44.69)
מחושב לפי השער היציג מהשעה 11:18. שער המטבע הסופי יקבע ביום המכירה
מחיר פתיחה:
$ 10
עמלת בית המכירות: 23% למידע נוסף

סגולת הסגולות! שיירי מצת האפיקומן של האדמו"ר מטאהש זיע"א
 "אפיקומן הוא סגולה לעשירות ולזיווג ככתוב 'מצפון זהב יאתה' כלומר מהאפיקומן הנקרא צפון תבוא עשירות, וכן 'זהב' ר"ת ז'יווג ה'גון ב'קרוב" (הגדת האדמו"ר מטאהש, בעל האפיקומן שלפנינו) שיירי מצת האפיקומן ממנה אכל האדמו"ר הרה"ק רבי משולם פייש סג"ל מטאהש את ה'כזיתים' בליל הסדר של שנת תשע"ד. הלילה הנחשב ל'ליל הישועות', הלילה המרומם ביותר בשנה על פי הקבלה, והלילה בעל הגילויים הגדולים ביותר אצל צדיקי ומאורי החסידות. אחת מהסגולות המפורסמות ביותר ביהדות וכנראה המפורסמת שבהן היא סגולת שמירת האפיקומן - שמשיירים מהאפיקומן חתיכה קטנה ומשמרים אותה במשך השנה, לסגולה. על פי ספרי הקודש, מסוגל הדבר לכל סוגי הישועות וללא ספק נחשבת סגולה זו לסגולת הסגולות, הן בתפוצתה והן בפעולותיה. להלן חלק מהסגולות הנאמרות בשמירת פיסה מהאפיקומן למשך השנה - סגולות אלו נאמרו על כל מצת אפיקומן ועל אחת כמה וכמה האפיקומן משיירי מצתו של אחד ומיוחד מצדיקי הדורות האחרונים שמופתים ומעשי ניסים מסמרי שיער היו דבר רגיל בחצרו, כנודע וכמפורסם. סגולה זו היא כאמור עתיקה ביותר, חוצה דורות ומגזרים ומופיעה בכתבי המקובלים כמו גם בכתבי גדולי החסידות כגון: הספר הקבלי רפאל המלאך, השל"ה הקדוש, מדרש תלפיות, כף החיים, אמרי נועם, האדמו"ר רבי הערשל'ה מליסקא ועוד רבים (רשימה חלקית, ראה צילומים מצורפים). חלק מסגולות שמירת פיסה מהאפיקומן: * סגולה לעשירות ולזיווג, "מצפון זהב יאתה" (הגדת "עבודת הלוי" עמ' קע"ו). * סגולה לבנים, "וצפונך תמלא בטנם" ("אמרי נועם" חלק ב' עמוד ז). * סגולה לשמירה ("הישר והטוב" מהרה"ק צבי ליסקא זי"ע, עמוד ס"ה). * סגולה למקשה לילד ("רפאל המלאך" אות לב). * סגולה להבריח את המזיקין ("ארץ חיים" אות תכ"ה). * סגולה להנצל מן הגזלנים ומן הקליפות ("מדרש תלפיות" בערך אפקימון). * סגולה לחולה ריאות רח"ל ("דברי הגאונים" עמוד פ"ה). * סגולה לשמירה בים וביבשה (מהר"ם חאגיז בספרו אלה המצות, מצוה יט). * סגולה להינצל משריפה ("דרך ישרה" לרצ"ה חוטש, פיורדא, תנ"ז). * סגולה לרפואה, "אפיקמ"ן גימטריא רפ"א שיורד עי"ז רפואה שלימה לכל חולי ישראל". (ספר מאור ושמש). הרה"ק רבי משולם פייש סג"ל לאווי [תרפ"א-תשע"ה], האדמו"ר הרביעי של חסידות טאהש (חסידות המונה כעשרת אלפים חסידים ברחבי העולם). הרבי היה זקן האדמו"רים בדורו, משרידי דור דעה, שמסכת חייו הייתה כולה קדושה, תורה ותפילה, לצד מעשים כבירים של צדקה וחסד. עבודתו בעריכת השולחנות הייתה מחזה נורא הוד, בסביבות השעה 12 בלילה נטל ידיים לסעודת שחרית, והייתה זו הסעודה היחידה שאכל במשך היום. נטילת ידים הייתה אורכת משך זמן רב מאוד (האדמו"ר מסקווירא אמר על כך: שידוע בשם הבעש"ט, שאת סוד נט"י אין מגלין אלא לחד בדרא, וכשנפטר ה'אור החיים' גילו אותו לבעש"ט. והפטיר הרבי מסקווירא "שבדורינו בעל סוד נט"י הוא הטאשער רבי"). מצוות הצדקה הייתה פרק מיוחד במסכת חייו הקדושה, וצדקת פרזונו לא נראתה כמותה אף בדורות קודמים. את כל כספי הפדיונות הרבים חילק לנזקקים, כאשר הגבאים רואים ועיניהם כלות. מסופר על יהודי נגיד ועשיר גדול, שנכנס אל האדמו"ר לקבל ברכה, והשאיר מעטפה עם צ'ק על סכום עתק של רבבות דולרים לפדיון נפש. לאחר שיצא מהאדמו"ר, התעכב מעט ושוחח עם הגבאים, וכשפנה לעבר רכבו בכדי לשוב לביתו פנה אליו יהודי שביקש להצטרף לנסיעה, והלה הסכים בשמחה. בדרך ראה הנגיד כי הטרמפיסט פותח מעטפה, זו הייתה המעטפה שהנגיד השאיר אצל האדמו"ר, וכנראה היהודי האורח, שהיה נזקק, נכנס אחריו לאדמו"ר, והאדמו"ר נתן לו את המעטפה כמות שהיא. הרבי נודע בדבקותו הגדולה בהשם, ידועה האמרה בשמו: "אילו היו לי כ"כ הרבה דולרים כמספר הפעמים שאני חושב ביום 'וכולה קמיה (כל העולם לפני ה') כלא חשיב (אינו נחשב למאומה)' הייתי עשיר גדול" , לאחר כמה רגעים תיקן את עצמו ואמר "אפילו אילו היה לי רק 'סנטים' כמספר הפעמים שאני חושב ביום 'וכולה קמיה כלא חשיב', הייתי גם כן עשיר גדול" . מופתים לרוב 'התגלגלו תחת שולחנו' מדי יום ביומו, ורוח הקודש דיברה מתוך פיו. דברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים 'עבודת עבודה'. פיסת מצה מפוררת, נתונה בתוך מארז מהודר. מצב טוב. מצורף אישור חתום מאת מקבל המצה שהסב על שולחנו של האדמו"ר וקיבל ממנו את ה'שיריים' ממצת האפיקומן.

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נגישות
menu