יומן מנדטורי (שנות השלושים של המאה שעברה) מלא בזכרונות, תמונות של בעלת היומן וכותבים שונים, כולל הקדשה של אהרון מגד

יומן מנדטורי (שנות השלושים של המאה שעברה) מלא בזכרונות, תמונות של בעלת היומן וכותבים שונים, כולל הקדשה של אהרון מגד

קצת על אהרון מגד מהכותבים בספר הזיכרונות הלא.

נולד בשם אהרן גרינברג בוולוצלאווק שבפולין ב- 1920, עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת 1926, בגיל שש. הוא גדל במושבה רעננה, למד בגימנסיה הרצליה בתל אביב והיה חבר בתנועת הנוער המחנות העולים. כשסיים את לימודיו בגימנסיה עבר הכשרה בקיבוץ גבעת ברנר.בתקופה הזו כתב ביומן.

היה חבר קיבוץ שדות ים בשנים 1938–1950.

בשנת 1940 עבר עם הקיבוץ למקומו הנוכחי, דרומית לקיסריה העתיקה. את סיפורו הראשון, "מטען של שוורים", כתב בשנת 1943. לאחר מכן שהה בארצות הברית בשליחות, ושב לישראל בשנת 1948 עם קום המדינה. בשנת 1950 כתב את ספרו הראשון, "רוח ימים". באותה שנה עזב את שדות ים ועבר לגור בתל אביב. נמנה עם מייסדי השבועון "משא" עם קבוצה של חברים-סופרים, וערך אותו במשך 15 שנה. עבד כעורך ספרותי בעיתונים "למרחב" ו"דבר". בין השנים 1968–1971 כיהן כנספח תרבות בשגרירות ישראל בלונדון.

בשנת 1971 הופקה הסדרה העלילתית הראשונה של הטלוויזיה הישראלית, "חדווה ושלומיק", המבוססת על הרומן פרי עטו "חדווה ואני". ב-1977 וב-1978 היה סופר-אורח ב"מרכז ללימודים עבריים" שליד אוניברסיטת אוקספורד. פעמים אחדות יצא למסע הרצאות בארצות הברית, והיה סופר-אורח גם באוניברסיטת איווה שבארצות הברית.

מגד פרסם יותר מ-30 ספרים במהלך חייו. מחזותיו הוצגו ב"הבימה", ב"האוהל" ובתיאטראות נוספים. ספריו תורגמו לשפות זרות והופיעו באנגליה, בארצות הברית (בתרגום של רוברט וייטהיל-בשן), בארגנטינה, בצרפת ובשפות נוספות (למשל, לרוסית בתרגום של אברהם יהושע אלינסון).

היה נשוי לסופרת אידה צורית, ובניהם הם הסופר איל מגד ועמוס מגד, מרצה להיסטוריה באוניברסיטת חיפה. אחיו הצעיר מתי מגד היה סופר וחוקר ספרות.

נפטר ב-23 במרץ 2016, בגיל 95 ונקבר בבית הקברות כנרת.