|
LOTTO 24:
KARAKASHiAN
|
|
|
Prezzo iniziale:
$
25
Prezzo stimato :
$50 - $70
Commissione per la casa d'aste: 17%
IVA: 17%
Solo su commissione
|
צלחת קרמיקה ארמנית טווס לתליה
חתום ובולי מס
מידות:
קוטר: 18 ס"מ
מידע על קרמיקה ארמנית\ף
הצליינים הארמנים הראשונים, שהגיעו לירושלים בערך בשנת 300 לספירה לאחר שאמצו את הנצרות, הפכו בעצם לנוצרים העולים הראשונים שביססו את נוכחותם בירושלים.
בנוסף לארמנים קדומים אלה, במהלך הימים הראשונים של שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, הובאו לירושלים קדרים ארמניים ממרכז החרסים המפורסם בעיר קוטהיה (Kütahya) הטורקית, כדי לתקן ולתחזק את עבודת האריחים על כיפת הסלע.
בעקבות רצח העם הארמני על ידי הטורקים, נשארו קדרים אלה בירושלים ועד היום צאצאיהם יוצרים בעיר הקודש מגוון של אריחים ארמניים שנקראים: Kütahya çini.
העיר קוטהיה בטורקיה, מקום הולדתם של הקדרים הארמנים ממשפחת אוהנסיאן, באליאן וקאראקאשיאן, הייתה מרכז של תעשיית קרמיקה ייחודית מאז סוף ימי הביניים. כבר במאה ה-14, ובעיקר במאות ה-16 וה-17, אפשר להבחין בקבוצות גדולות של אמנים ארמנים שיוצרים בקוטהיה אריחי קרמיקה לקישוט קירות של כנסיות ומסגדים, כמו גם כלי חרס לשימושים שונים.
מאז ועד היום, ממשיכים הקדרים הארמנים בירושלים את המורשת העתיקה שבה החלו אבותיהם. קיים ביקוש רב ליצירות הקרמיקה שלהם ואלה מקשטים מבנים ציבוריים ופרטיים, בתים וגנים רבים. חלק מעבודת האומנות הארמנית המעודנת ניתן לראות בארמון הנציב בירושלים (המטה לשעבר של ממשלת המנדט הבריטית), במזרקות האריחים של בית שלום בטלביה, בחצר הכנסייה הסקוטית, סנט אנדרו, ועל קירות בית המלון אמריקן קולני במזרח ירושלים. מבקרים שנכנסים לקתדרלת סנט ג'יימס מהמאה ה-12 שנמצאת ברובע הארמני בירושלים, יכולים להתפעל מאוסף האריחים המרובעים הצבעוניים עם עיצובים גיאומטריים ודמויות של צמחים שמקשטים את הקירות.
הקרמיקה הארמנית היפה מוצגת גם במוזיאונים ובכנסיות ברחבי העולם, מהמוזיאון הבריטי ועד לכנסיית המולד בבית לחם.
טכניקות העבודה, שמתבססות על ציור ביד, השתנו רק במעט במהלך השנים. מגוון הקרמיקות המוצע היום בשוק הוא צבעוני ומדהים וכולל לא רק אריחים אלא גם קישוטים לתלייה, צלחות בגדלים שונים, קערות, גביעים, ספלים, מחזיקי קטורת, בקבוקים, אגרטלים, פעמונים, מאפרות ועוד.
בעצם, ירושלים היא המקום היחיד בעולם שבו עדיין יוצרים קרמיקה ארמנית אותנטית. למשל, בסמטאות של השכונה הארמנית בעיר העתיקה של ירושלים, מתגוררת משפחה ארמנית שהפכה את אומנות הקרמיקה והחרסינה למקצוע ולדרך חיים. בני המשפחה עובדים יחד כדי למנוע אובדן מסורת עתיקה זו שהובאה לעיר לפני שנים רבות והפכה היום לאחד מסימני ההיכר שלה.
חתום ובולי מס
מידות:
קוטר: 18 ס"מ
מידע על קרמיקה ארמנית\ף
הצליינים הארמנים הראשונים, שהגיעו לירושלים בערך בשנת 300 לספירה לאחר שאמצו את הנצרות, הפכו בעצם לנוצרים העולים הראשונים שביססו את נוכחותם בירושלים.
בנוסף לארמנים קדומים אלה, במהלך הימים הראשונים של שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, הובאו לירושלים קדרים ארמניים ממרכז החרסים המפורסם בעיר קוטהיה (Kütahya) הטורקית, כדי לתקן ולתחזק את עבודת האריחים על כיפת הסלע.
בעקבות רצח העם הארמני על ידי הטורקים, נשארו קדרים אלה בירושלים ועד היום צאצאיהם יוצרים בעיר הקודש מגוון של אריחים ארמניים שנקראים: Kütahya çini.
העיר קוטהיה בטורקיה, מקום הולדתם של הקדרים הארמנים ממשפחת אוהנסיאן, באליאן וקאראקאשיאן, הייתה מרכז של תעשיית קרמיקה ייחודית מאז סוף ימי הביניים. כבר במאה ה-14, ובעיקר במאות ה-16 וה-17, אפשר להבחין בקבוצות גדולות של אמנים ארמנים שיוצרים בקוטהיה אריחי קרמיקה לקישוט קירות של כנסיות ומסגדים, כמו גם כלי חרס לשימושים שונים.
מאז ועד היום, ממשיכים הקדרים הארמנים בירושלים את המורשת העתיקה שבה החלו אבותיהם. קיים ביקוש רב ליצירות הקרמיקה שלהם ואלה מקשטים מבנים ציבוריים ופרטיים, בתים וגנים רבים. חלק מעבודת האומנות הארמנית המעודנת ניתן לראות בארמון הנציב בירושלים (המטה לשעבר של ממשלת המנדט הבריטית), במזרקות האריחים של בית שלום בטלביה, בחצר הכנסייה הסקוטית, סנט אנדרו, ועל קירות בית המלון אמריקן קולני במזרח ירושלים. מבקרים שנכנסים לקתדרלת סנט ג'יימס מהמאה ה-12 שנמצאת ברובע הארמני בירושלים, יכולים להתפעל מאוסף האריחים המרובעים הצבעוניים עם עיצובים גיאומטריים ודמויות של צמחים שמקשטים את הקירות.
הקרמיקה הארמנית היפה מוצגת גם במוזיאונים ובכנסיות ברחבי העולם, מהמוזיאון הבריטי ועד לכנסיית המולד בבית לחם.
טכניקות העבודה, שמתבססות על ציור ביד, השתנו רק במעט במהלך השנים. מגוון הקרמיקות המוצע היום בשוק הוא צבעוני ומדהים וכולל לא רק אריחים אלא גם קישוטים לתלייה, צלחות בגדלים שונים, קערות, גביעים, ספלים, מחזיקי קטורת, בקבוקים, אגרטלים, פעמונים, מאפרות ועוד.
בעצם, ירושלים היא המקום היחיד בעולם שבו עדיין יוצרים קרמיקה ארמנית אותנטית. למשל, בסמטאות של השכונה הארמנית בעיר העתיקה של ירושלים, מתגוררת משפחה ארמנית שהפכה את אומנות הקרמיקה והחרסינה למקצוע ולדרך חיים. בני המשפחה עובדים יחד כדי למנוע אובדן מסורת עתיקה זו שהובאה לעיר לפני שנים רבות והפכה היום לאחד מסימני ההיכר שלה.
