בידספיריט | מכתב בכתב יד קדשו של

מכתב בכתב יד קדשו של מרן האדמו”ר הגה”ק האמרי אמת מגור, לאחיו הרה”ק רבי משה בצלאל אלתר -  מכתב, בכתב יד קדשו ובחתימתו של ראש גולת אריאל מרן הגאון הקדוש האדמו”ר רבי אברהם מרדכי אלתר זיעועכי”א, בעל ה”אמרי אמת” מגור, לאחיו הרב הקדוש חסידא ופרישא רבי משה בצלאל אלתר מגור זצוקללה”ה הי”ד. מרן האדמו”ר הגה”ק רבי אברהם מרדכי אלטר (תרכ”ו-תש”ח), האדמו”ר השלישי בשושלת גור, וממנהיגי היהדות החרדית. הוא מכונה על שם ספרו בעל ה'אמרי אמת'. ה'אמרי אמת' היה בנו בכורו של ה”שפת אמת”, ובימיו הגיעה חסידות גור לשיא התפשטותה והייתה לחסידות הגדולה בעולם, ישנם המעריכים את מספר חסידיו לפני השואה ביותר ממאה אלף. האדמו”ר היה ממייסדי אגודת ישראל ועמד בראש מועצת גדולי התורה. השפעתו הייתה רחבה מאוד, אף מעבר לקהל חסידיו הענק. בשנות השואה נהרגו רוב חסידיו וצאצאיו, אך האדמו”ר ניצל ועלה לירושלים, שם כונן מחדש את חסידות גור. שלושת בניו שניצלו מהשואה כיהנו בזה אחר זה כאדמו”רים: הבית ישראל, הלב שמחה והפני מנחם. הרב הקדוש רבי משה בצלאל אלתר (תרכ”ח-תש”ב) בנו השני של האדמו”ר הגה”ק מגור, בעל ה”שפת אמת” ואחיו של האדמו”ר הגה”ק בעל ה”אמרי אמת”, וחתן דודו רבי שמעון חיים אלטר, אחי ה”שפת אמת”. נודע כאיש קדוש, פרוש וירא שמים, עובד השם בלב ונפש. צדיק ישר ותמים במעשיו. בכל לילה היה ישן כשעתיים בלבד, והיה משכים קום מהשעה שתיים לאחר חצות, לעסוק בתורה ועבודת השם בהתמדה רבה, במשך כל היום והערב, עד חצות הלילה שלמחרת. מהיושבים ראשונה במלכות בית גור לאחר פטירת אביו השפת אמת הוא קיבל את מרותו המליאה של אחיו האמרי אמת ושימש יד ימינו. שימש כבעל תוקע אצל אחיו. אחיו מצידו היה נעזר בו בעניינים שונים הנוגעים להנהגת עדתו הגדולה, ואף הכתירו כיורשו. בצוואתו הראשונה שנכתבה בשנת תרצ”ו (1936) כתב: והנה העדה צריכה מנהיג. נמנה ונגמר אצלי להשאיר ההנהגה בידי אחי הר' משה בצלאל שליט”א. הוא קשור אצלי בליבי ורוחי ונשמתי. הוא ימשיך לבכם לאבינו שבשמים... וימשיך חסד וברכה והצלחה מן השמים לטוב לכם כל הימים עם פרוץ השואה גלה יחד עם אחיו לעיר ווארשא, שם נהרג בנו רבי יצחק מאיר (חתן ה”אמרי אמת”) בהפצצות הגרמנים. בגטו וורשא שרד רבי משה בצלאל בזכות שיבוצו בסדנאות העבודה בגטו. רוב הזמן ישב בקרן זוית בסנדלריה, כאשר החסידים מסתירים מהמפקחים את עיסוקו בתורה ובעבודת השם. בסופו של דבר נלקח למחנה ההשמדה בטרבלינקה. בשואה נהרגו רוב צאצאיו, בניו ובנותיו עם כל בני משפחתם הרבים (מלבד כמה מצאצאיו שניצלו ועלו לארץ ישראל, בהם בנו רבי אברהם מרדכי אלתר, חותנו של האדמו”ר מגור בעל ה”פני מנחם”).