בידספיריט | השולחן ערוך של הגה”ק רבי

השולחן ערוך של הגה”ק רבי אברהם טשעכנובער בימי חורפו – גדוש בהגהות בנו הגה”ק רבי דוב בעריש מביאלא זיע”א – קודש קדשים! אפי רברבי, שולחן ערוך, אבן העזר, עם חלקת מחוקק, בית שמואל ובאר הגולה, פיורדא תקמ”ב. השלחן ערוך בו שקד בקדושה וטהרה, האי גאון וצדיק קדוש ישראל, רבי אברהם טשעכנובער עם חתימת יד קדשו, ועשרות הגהות בכתב יד בנו הגה”ק רבי דוב בעריש מביאלא זיע”א. בראש שער הספר חתימת יד קדשו של הגה”ק רבי אברהם טשעכנובער ”..שייך לי לשמי אברהם..” וכן חותמתו המפורסמת ”..אברהם במו”ה רפאל ז”ל..”. הספר גדוש בהגהות, חלקם ארוכות הכוללות ביטויים תקיפים והשגות ”.. לא אוכל להבין ..” – ”.. אבל לפי האמת ..” –”.. והוא תמוה מאוד ..”. בכתב יד בנו הגה”ק רבי דוב בעריש מביאלא זיע”א – הגהות אלו הראויות לדפוס – ולא נדפסו עד עתה, וממתינות לגואל! בדף קל”א ע”ב רשם רבי דוב בעריש חידוש ארוך בשם אביו הקדוש ”.. בשם אד”א [אדוני אבי] הגאון החסיד מוהר”א נ”י..”. • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • השולחן ערוך בו למד תלמיד המרא”ל צינץ עם רבינו - ברית אהבה בין רבינו וה'חידושי הרי”מ' מגור לפי סגנון החתימה של רבי אברהם טשעכנובער שלפנינו, נראה כי השולחן ערוך היה שייך לו כבר בשנותיו הצעירות, אז חתם את חתימתו זו. כידוע, רבינו שקד בשנותיו הצעירות, בעת גר בסמוך לחמיו בפלאצק, בבית מדרשו הגדול של גאון ישראל המרא”ל צינץ שישיבתו הגדולה שכנה בעיר. דבר זה מסביר את שקידתו של רבינו בחלק אבן העזר דוקא. שכן רבו המהרא”ל צינץ כתב חידושים רבים על מקצוע זה, המקיפים את כולו בדקדוק, הלא הם, ”אילת אהבים” על מסכת כתובות, ”גרש ירחים” על מסכת גיטין, ”טיב קידושין” על שולחן ערוך הלכות קידושין, ”טיב חליצה” על דיני חליצה, ”גט מקושר” על הלכות גיטין, שו”ת ”יעלת חן” על שולחן ערוך אבן העזר. וכנראה מקצוע דיני אבן העזר היה חביב מאוד בבית מדרשו. סימוכין לדבר, יש לראות בספרו של רבינו (בית אברהם, ח”ג, עמ' שפז) שם נרשמו הערות של רבינו על סדר שו”ע ונושאי הכלים של אבן העזר מתחילתו ועד סופו (וכנראה בשעת מעשה רשם בנפרד ולא על גבי גליון ספרו – וכידוע שב40 שנותיו האחרונות הקפיד רבינו לא לכתוב את חידושיו), מה שמלמד על שקידתו המיוחד של רבינו על סדר זה. מלבד חידושיו הרבים על מסכתות מסדר נשים. גאונות ושקידתו של רבינו היתה לפלא, וככל הנראה שם בבית המרא”ל צינץ הכיר רבינו לראשונה את הגה”ק ה'חידושי הרי”מ' שהעריצו ביותר, ובפרט בעניני הלכה ופסק, וכפי שהתבטא עליו החידושי הרי”מ בתשובה (אהע”ז סי' י')  ”..איני רוצה לסמוך עלי לבד, ובקשתי מאוד לשאול את כבוד הרב הגאון הצדיק אבדק”ק טשעכנוב נ”י, והגם ששמעתי שאינו רוצה לכתוב שו”ת, עם כל זה די שיסכים לי בעל פה..”. ידידותם של הני צדיקים היתה לברית איתנים, כפי שכתב הרה”צ רבי אברהם ישכר אלטער ”.. אמנם הרבה יותר מכל האמור למעלה חיבב וכיבד רבינו זצ”ל [החידושי הרי”מ] את הרב הגאון הקדוש מו' אברהם לאנדא זצ”ל אבד”ק טשעכנאווי, כי היה ביניהם כריתת ברית של ידידות ואהבה נאמנה עד להפליא ..”. אם כן לפנינו חפץ הוד קדוש שיתכן, בו למד רבינו בחבורתא קדישא  של רבינו המרא”ל צינץ, יחד עם ה'חידושי הרי”מ', הגאון רבי יעקב געזונדהייט אב”ד ווארשא, הגה”ק רבי יעקב ארי' מראדזמין, ועוד גאוני וצדיקי הדור אשר הסתופפו יחד בצילא דמהימנותא!!! השולחן ערוך בו למדו ביחד רבי אברהם טשעכנובער ובנו רבי דוב בעריש מביאלא זיע”א השולחן ערוך שלפנינו עבר בירושה לבנו חביבו וממשיך דרכו הגה”ק רבי דוב בעריש מביאלא, אשר עיטרו בעשרות גליונותיו, בהם כותב ומשיג בדברי השו”ע ונושאי כליו בתקיפות. לימים גם בספרו 'מגיד דבריו ליעקב' מוזכרים כמה נדונים בהלכה בעניני אבן העזר (ראה שם, עמ' קסג, קסז, קפד). למיטב ידיעתנו מצויים חידושים מהגה”ק רבי אברהם טשעכנובער שחידש יחד עם בנו בעניני מסכת גיטין ('מגיד דבריו ליעקב' עמ' קסה), וככל הנראה למדו ענינים אלו בחברותא (כידוע שרבי דוב בעריש היה תלמידו של אביו – ואביו מזכיר מקושיותיו בלימוד פעמים רבות). על כן יתכן מאוד ובשולחן ערוך שלפנינו למדו אב ובנו יחד בהני הלכות וקלסו זה את זה בהלכה, בבחינת דברי הכתוב ”בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני”, וכשהגיע לדף קלא (מדפי הספר) רשם רבי דוב בעריש חידוש ששמע מאביו ”..בשם אדוני אבי הגאון החסיד מוהר”א נ”י..” (מחמת הקפדת אביו לא לכתוב חידושים כאמור) – מבהיל! • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • הגה”ק רבי אברהם מטשעכאנאווי (תקמ”ד-תרל”ה), גאון האדיר מגאוני פולין שדבק בתורת החסידות, תלמיד בנגלה של הגאון מהרא”ל צינץ, ובתורת החסידות היה תלמידו של הגה”ק רבי פישל מסטריקוב ואף נפגש עם רבי שמחה בונם מפרשיסחא זיע”א, שהעיד עליו שהוא 'קדוש מרחם'. בשנת תק”פ הוכתר לאב”ד העיר טשעכאנאוו, שם כיהן בעבר רבו המהרא”ל.  בשער בת רבים נודע תהלתו של רבינו מקרב גאוני פולין ומחוצה לה. ועליו התבטא הרבי מקאצק כי ”לו דמות של מלאך אלקים”. גם בעל ה'שדי חמד' כשקיבל את ספרו של רבינו הביע את התפעלותו העצומה ”.. ההוא סבא קדישא גאון וצדיק תמים אבן הראשה ... זה סיני ועוקר הרים בפלפולו הזך והישר המאיר לארץ ולדרים ..”. מחידושיו נדפסו ספריו הקדושים, 'זכותא דאברהם' ו'בית אברהם' על רבים ממקצועות התורה. הגה”ק רבי דוב בעריש מביאלא (תק”פ-תרל”ו), מגדולי צדיקי פולין, ממלא מקומו בקודש של רמ”מ מווארקא – אשר היה מהיחידים שידעו לפרש את רמזיו הטמירים. אבי שושלת סטריקוב ואלכסנדר. תלמידו רבי יחיאל מאלכסנדר העיד על רבינו ”..כי היה משפיע בשולחנו רוח טהרה על כל המסתופפים בצל קדשו ..”. מתורתו נדפס בשנים האחרונות ספר 'מגיד דבריו ליעקב'.