בידספיריט | חסידות דפוס ראשון - שער

חסידות דפוס ראשון - שער התפלה לה'באר מים חיים', סדילקוב תקפ”ה שער התפלה, על ענין עשרה לשונות של תפלה בדרך הסוד, להרה”ק רבי חיים טירער מטשערנאוויטץ זיע”א בעל 'באר מים חיים' ו'סידורו של שבת', סדילקוב תקפ”ה - מהדורה ראשונה. נדפס בסדילקוב. ואף כי בשער הספר נדפסה תיבת ”במאהלוב” באותיות גדולות, אין זו אלא העלמה מכוונת, שכן באותיות הקטנות שלפניה נאמר בפירוש בשפת אידיש כי נדפס בסדילקוב בדפוסו של רבי אליעזר ביליטץ ובמצות הרבני הנגיד רבי צבי זאב רבין־שטיין, ”אשר היה לפנים מדפיס במאהלוב ”. וויכוח ה'לשם יחוד' בתחלת הספר נדפסה תשובה ארוכה מהמחבר הקדוש להצדיק את הצדיקים והחסידים האומרים ”לשם יחוד” לפני כל מצוה ותפלה , ולהסיר מעליהם את תלונת הגה”ק ה'נודע ביהודה' בתשובתו נגד אמירת 'לשם יחוד' עד שקרא עליהם בגודל חריפותו ”.. וחסידים יכשלו בם..'' - [עיין ויואל משה מאמר ישוב א”י סי' מ”ז שכנראה גם הנוב”י חזר בו מגודל התנגדותו נגד אמירת לשם יחוד, וכמו שנראה בעליל מהסכמתו החמה על ספר אור לישרים לרבי זרח איידליץ, שהחזיק בענין אמירת לשם יחוד, והאריך בזה בדרשתו הראשונה שנדפס בספרו הנ”ל].  יש לציין דבר פלא, שיתכן שוויכוח זה החל כבר בין ה'נודע ביהודה' להה”ק המגיד מזלאטשוב עצמו, שכן ה'נודע ביהודה' כיהן ברבנות העיר יאמפיל עד שנת תקט”ו, בעוד רבו של המחבר המגיד מזלאטשוב גם כיהן כ'מגיד' בעיר (שהיתה סמוכה לזלאטשוב וגם נטמן שם), וממילא יתכן מאוד שהיה חילוקי דעות בנושא אמירת ה'לשם יחוד' – בין המגיד לה'נודע ביהודה' - וכבר התחילו אז, עוד בימי חורפו של תלמידו רבינו ה'באר מים חיים', מה שהובילו לימים לכתיבת התשובה שלפנינו, להצדיק את הצדיק. מעשה נורא ”..כי הספר הקדוש שער התפלה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא.. והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד', אז היה במירון על ציון קבר הרשב”י זי”ע, והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד, ראה הגבאי כי הרב הקדוש פורח באויר מסביב בתוך האהל... ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר...” (מפי האדמו”ר בעל 'שומר אומונים' זצ”ל).