בידספיריט | מכתב משפחתי ממרן רשכבה”ג רבינו

מכתב משפחתי ממרן רשכבה”ג רבינו עקיבא איגר זיע”א – כולו בכתב ידו וחתימתו! מכתב נפלא מאת רבן של ישראל רבינו עקיבא איגר, כולו בכתב יד קדשו וחתימתו, המכתב נשלח אל ”.. כבוד ידידי חתני הרב המופלג חריף ושנון מו”ה הירש נ”י ..”. לא ידוע על חתן של רעק”א בשם הירש, אבל כפי העולה גם ממכתבים אחרים המכתב נשלח אל חתן בנו של רעק”א  רבי אברהם איגר מראוויטש, בעל בתו מרת שיינא, הלא הוא הגאון רבי נפתלי הירש בלייכראדע , אשר היה תלמידו כבנו של רעק”א, ולרוב חביבותו מכנהו 'חתני' (גם במכתבים אחרים מכנהו כך, ראה שו”ת רעק”א תניינא, סי' קכ”ה, קכ”ז, ק”מ, חידושי רעק”א גיטין ל”ג ע”ב ועוד). בתוך המכתב מזכיר רבי הגרעק”א את גיסו (ולימים חמיו) 'מהר”י סגל', הוא הגאון רבי יהושע הלוי פייבלמן סג”ל זצ”ל אב”ד סאמטער (נפטר תקס”ז), שרעק”א נשא לאחר פטירת אשתו (בשנת תקנ”ו), את בתו של גיסו רבי יהושע הרבנית בריינדל (נפטרה תקצ”ו).  בתוך דבריו מזכיר רבינו, על דבר שליחת משכונות ל'בני נ”י' (כנראה בנו ר' אברהם הנ”ל), שיוכל ללוות עליהם ולמשכנם לצורך מסוים. דברי צדיקים צריכים תלמוד – הלכה למעשה בדברי רבינו הגרעק”א בסוף המכתב כותב רעק”א, כנראה לזרז את משכונם של המשכנות, כי צריך הוא כסף ”.. כי המעות הוא של ריש דוכנא שנתן בידי לשומרם, והוא תובע המעות יום יום, ולא נאה לי לעכבו ויהי' ח”ה [חילול ה'] ח”ו..”.  מתוך דברי רבינו נראה שסבר שמותר למקבל פקדון להשתמש במעות הפקדון. והנה מבואר בשו”ע (חו”מ, סי' רצ”ב סע' ז') שמי שאינו שולחני, אינו רשאי להשתמש במעות פקדון שבידו אפילו נתנו לו המפקיד בצרור פתוח. וכנראה שסמך רבינו על דברי הסמ”ע שם (ס”ק י”ח) והש”ך (שם) ”..דבזמנינו שאין לנו שדות וכרמים כל עסקינו בריבית וקניית סחורה וכו”ע דינם כשולחני..”. וממילא מותר להשתמש במעות המופקדים, גם ללא רשות מפורשת מהמפקיד. ואם כן לפנינו מתגלה דעתו של רבינו להלכה ולמעשה בדיני מעות המופקדים, שמותר להשתמש בהם ללא רשות המפקיד (ואולי רבינו קיבל מהבעלים רשות מיוחדת להשתמש בכסף עד שיבקשו ממנו). מרן גאון ישראל רבינו עקיבא איגר (תקכ”ב-תקצ”ח), גאון דורו ואביר הפוסקים, אשר כל בית ישראל נשען עליו, מגדולי הלמדנים שבכל הדורות, אשר ספריו הם הבריח התיכון בעולם התורה. נולד באייזנשטאט, לאביו רבי משה גינז ולאמו בת הגאון הנודע רבי עקיבא איגר הראשון אב”ד פרעשבורג בעל 'משנת דרבי עקיבא'. לאחר שנישא התגורר בסמוך לחותנו בליסא. בתקנ”ב הוכתר לאב”ד מארקיש-פרידלאנד, שם ייסד את ישיבתו הראשונה. בשנת תקע”ה התעלה לכהן בכסא הרבנות של העיר הגדולה פוזנא, בה שימש בקודש כ”ג שנה עד פטירתו. 'גליונותיו' מעטרים את הש”ס והשולחן ערוך, תשובותיו מוזכרות לאלפים ורבבות בספרי הפוסקים.