בידספיריט | בעיצומה של מלחמת הכשרות באמעריקא

בעיצומה של מלחמת הכשרות באמעריקא – מכתב הגאון האדיר רבי יעקב יוסף 'הרב הכולל' דניו יארק – תרנ”ו מכתב אישור כשרות, מאת הגאון האדיר רבי יעקב יאזעף 'הרב הכולל' של ניו יארק זצוק”ל, מתלמידיו המובהקים של רבי ישראל סאלנטער זיע”א – ניו יארק - ב' דר”ח אייר תרנ”ו. לפנינו מכתב שנכתב בשעה מן הסוערות ביותר בתולדות הכשרות באמעריקא. חדשים ספורים לאחר שה'רב הכולל' אסר את שחיטתו של שוחט שהאכיל טריפות במזיד, התלקחה נגדו סערת מחלוקת עזה. מלחמתו האיתנה למען קדושת הכשרות עלתה לו ביסורים קשים, עד שנחלה ונפל למשכב, ובהתבוננות בחתימת ידו ניכר חולשתו הגדולה וכמעט אינו יכול לכתוב . מבקש כתב הכשרות הוא מהיראים הנאמנים שכן החזיקו בידו של רבינו. (ראה בהרחבה על פולמוס זה ותלאותיו של הרב הכולל בקובץ 'ישורון', חלק מא עמ' תשצז והלאה). ”..הנה המופלג ר' משה מענדל ווערנער הדר ברחוב לודלאוו N. 93 ועושה בורית כשר מאגוזי הקאקאס, איש נאמן וירא ה' הוא, וראוי לסמוך על דבורו והַאַמנָתו שהבורית נעשה בכשרות . וע”ז באתי על החתום היום יום ג' בדר”ח אייר שנת תרנ”ו לפ”ק פה נו יארק, הכותב בפקודת הגאון רב הכולל דפה . נאם יעקב יוסף הרב הכולל ..”. רבי משה מענדל הנ”ל, הוא ככל הנראה השד”ר המפורסם ר' משה מענדל ווערנער, אשר היה נאמנם של גדולי ישראל (ראה 'גנזי אבות' עמ' תנח). וכנראה בשנת תרנ”ו מצא לו מנוחה ופרנסה וקבע מושבו באמעריקא. • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • הגאון האדיר רבי יעקב יוסף (נפטר תרס”ב) , מגדולי אדירי התורה שבליטא, תלמידו המובהק של רבי ישראל סאלנטער זיע”א, כיהן כרב מו”ץ ומגיד בווילנא וכרב בכמה ערים. בתרמ”ח הוכתר לרב הכולל של העיר נויארק שכלל אז למעלה מ100,000 נפש, שנתאגדו בט”ו קהילות ברחבי העיר. אם בתחילה התקבל שם בכבוד גדול, אבל לא ארכו הימים ופורקי העול נשאו ראש והצרו את צעדיו בפעולותיו למען חיזוק ותיקון הדת בעיר ניו יארק, ומגודל הצער נפל למשכב ונפטר בחולי גדול ושברון לב, מדרשותיו על התורה נדפס בחייו ספרו ל'בית יעקב'. ה'רב הכולל' ומלחמת הכשרות – יד זדים היתה בו הגאון רבי יעקב (יוסף) יאזעף 'רבי יעקב חריף', בא מווילנא לאמעריקא, ונתקבל לרבנות ניו יארק, כבוד רב נעשה לו כאחד הגדולים אשר בארץ, וכולם קיבלו אותו עד למאוד. כשהתחיל לפעול בתחום הכשרות ולעשות תקנות קבועות בסדר השחיטה, קמו לו מתנגדים רבים, וכתבי העת באותה תקופה השמיצו אותו בכל מיני דברי גנאי וזרקו עליו חיצים ובליסטראות. שיא המחלוקת היה בכסלו שנת תרנ”ו, אז הוציא איסור על שחיטתו של משה קעמילהאר שהאכיל טריפות במזיד. המחלוקת השפיע מאוד עליו עד שמגודל צער ועגמ”נ נחלה ונפל למשכב. מרן המהרי”ל דיסקין לישע ימינו של 'הרב הכולל' גדולי הדור יצאו לעזרתו של רבינו, ביניהם השרף מבריסק הגה”ק המהרי”ל דיסקין זיע”א, אשר כתב לו אגרת מיוחד, ממנה ניכרת הערכתו העצומה לרבינו ”...כבוד הרב הגאון המפורסם צדיק מושל ביראת אלקים החריף ובקי וכו' מו”ה יעקב נ”י האב”ד דמקהלות בני ישורון בנויארק יצ”ו,   שלום לו ולתורתו ולכל הנלוים אליו ... הנה שמועה מבהלת באזנינו ומודעה נדפסה נגד עיני בקום משטינים ומפריעים לדבר עתק על צדיק כמוהו .. חשבתי דרכי במה לצאת לישע לו ... נצרכו דברי אלה כי אם להוסיף כח לכת”ר לחזקו ולאמצו לבל ירך לבו ח”ו ויתרשלו ידיו חלילה מלעמוד על משמרתו..”.