בידספיריט | המלצה על שקידתו של בן

המלצה על שקידתו של בן תורה מהגאון המהרש”ם מברעזאן זיע”א מכתב נאה, בו מעיד גאון ישראל שר התורה רבינו שלום מרדכי הכהן אב”ד ברעזאן, על הבחור יונה זאב מלבוב, על התמדתו ושקידתו בתורה הקדושה ”.. ורוב לימודו שגורה בפיו ..”. כותב המכתב הוא אולי נכדו הגאון רבי משה ישראל פעלדמאן (לימים אב”ד דראגמירעשט תרמ”ג-תש”ד) והוא זה שחותם אחרי המהרש”ם ” משה ישראל מו”צ פ”ק ”. הוא אשר ערך והוציא לאור את ספרי זקינו ”שו”ת מהרש”ם, ”דעת תורה” ועוד. מנהג זה של כתיבת כעין 'סמיכה' לתלמידים, היה נפוץ בקרב גדולי הפוסקים, אך בשים לב, שאינו סמיכה ממש, אלא כעין הודעת שבחו של הבחור 'לכל מאן דבעי', ללא היתר הוראה. יסוד הדברים מוזכר בגמ' (ב”מ פ”ה ע”א) ”..מעשה שאיקלע רבי לאתריה דר' אלעזר בן שמעון, אמר יש לו בן לאותו צדיק, אמרו לו יש בן, אתייה ואסמכיה ברבי ..”. ופירש”י שיהיו קוראים אותו ”רבי” כדי שיתקנא וישים לבו על תלמוד תורה ובאמת נעשה גברא רבה. - ומשמע דשרי לכתוב כתב סמיכה על מנת לעודד הלימוד על אף שאין הנסמך ראוי כעת להוראה.  הגאון הפלאי רבי שלום מרדכי הכהן שוואדראן זצ”ל, 'המהרש”ם' (תקצ''ה – תרע''א), מגדולי הפוסקים בדורו, חסיד לגזע בית ריזשין בכל נפשו, נודע לתל תלפיות בדורו להשיב דבר ה' זו הלכה, כיהן בכתר הרבנות בערים יאזלאוויץ, בוטשאטש, וברעזאן על שמה נודע, היה 'הרב המסמיך' בדורו, ורבים ממקבלי 'הסמיכה' נסמכו ממנו, מתלמידיו הבולטים נודע הגאון רבי מאיר אריק בעל 'מנחת פתים'. נו''נ עם גדולי דורו, ה'שואל ומשיב', 'מהרי''א הלוי', ועוד והם השיבוהו בכבוד גדול. רבים מגדולי הרבנים נמנעו לפסוק בדינים חמורים בלא לשמוע דעתו הרמה, ''..ואני אין רצוני להיות מדייני גזירות, אם לא שיבוא האיסור גם מרבנים זולתי כמו מהגאון ר' שלום מרדכי הכהן מברעזאן וזולתו.. (הגר''ח ברלין זצ''ל, שו”ת נשמת חיים סי' י''ט). מספריו שו''ת מהרש''ם (ט' חלקים), דעת תורה (או''ח ויו''ד), משפט שלום (חו''מ), פתיל תכלת.