בידספיריט | קודש קדשים! ה'עשרה מאמרות' של

קודש קדשים! ה'עשרה מאמרות' של הגאון הקדוש ה'מאיר נתיבים' זיע”א – חתימת יד קדשו! עשרה מאמרות, סתרי תורה וקבלה, לרבינו המקובל האלקי רבי מנחם עזריה מפאנו 'הרמ”ע מפאנו' זיע”א, עם ביאור 'יואל משה' , להמקובל רבי משה הלוי פרנקפורט מזאלקווא, אמשטרדם ת”ט – מהדורה ראשונה של חיבור זה. בדף ד' מופיע חתימת יד קדשו (חלקו מכוסה בדיו) של הגאון הקדוש, מרואי פני הבעש”ט ותלמידו המובהק, רבי מאיר מרגליות, בעל 'מאיר נתיבים' זיע”א , בעודו מכהן כאב”ד האראדענקא: מתת אלדי׳ הוא זה הצעיר מאיר בלא״א המאה״ג מה׳ צבי הירש זלה״ה מיאזלוויץ, ולע״ע פ״ק הארדענקי   בראש דף מ”א הושלם בכתב ידו הקדושה מספר הדף של דף מא לתיבת שמו 'מאיר' .  • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •  לימודו של רבינו ה'מאיר נתיבים' בספר 'עשרה מאמרות' בהוראת הבעש”ט ידוע שתורתו של האר”י הקדוש ניתנה בידי תלמידו המהרח”ו, ורבינו האריז”ל הזהיר שלא לסמוך על תלמידיו האחרים. אמנם ישנם תלמידם רבים מגורי האר”י שכתבו פירושים ודברים מתורתו, המקובלים בעולם, ביניהם מהר”י סרוג. גדולי החסידות נמנעו ללמוד בספרים אלו, חוץ מתלמיד אחד של מהר”י סרוג, הוא הרמ”ע מפאנו. וכמו שכתב הגה”ק מקאמארנא (דמשק אליעזר אות נ”ב) ששמע מאביו מהרי”א מקאמארנא, שקיבל מדודו הגה”ק מזידיטשוב, שקיבל מה'רבי מלובלין', שקיבל מרבי ר' אלימלך מליזענסק, שקיבל מהמגיד ממעזריטש, שקיבל מהבעש”ט, ”אבל בכתבי רבינו מנחם עזריה (הרמ”ע מפאנו) רשאי ללמוד בכל עת שירצה”. רבינו, שהיה תלמידו מובהק של הבעש”ט, בוודאי קיבל גם כן הוראה זו ממנו, ועל כן עסק בתורת הרמ”ע- בספרו שלפנינו 'עשרה מאמרות'. בחיפוש כללי שערכנו בכתבי רבינו, לא מצאנו הזכרה מפורשת לכתבי הרמ”ע מפאנו וספרו 'עשרה מאמרות' שבאה במפורש בכתביו, אך יש לציין שכשרבינו כותב 'כתבו המקובלים' – מצאנו שכוונתו לרבינו הרמ”ע מפאנו - ראה 'מאיר נתיבים' (ח”ב רמזים, דף ח ע”ב) ”.. נראה לי רמז על פי מה שכתבו המקובלים, שעל ידי התעוררות העקידה שעקד אברהם את יצחק נעקדים הדינים וכו'..”. ראה שם עוד, יסוד זה נמצא במפורש בספר שלפנינו (עשרה מאמרות, מאמר אם כל חי ח”ג סימן ל”ב). עוד ראה בדין גרירת ציצית, ובמה שפסק בשו”ת מאיר נתיבים (ח”א סי' ב') ולדברי הרמ”ע (עשרה מאמרות, מובא בשערי תשובה סימן כ”א סק”ד), שנראה שפסקו של רבינו מושפע מדברי הרמ”ע. • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • הערכה במשפחת ה'מאיר נתיבים' לחיבור 'יואל משה' ומחברו יש לציין שמקורו המשפחתי של רבינו הוא בעיר זאלקווא, זקינו של רבינו רבי יוסף היה אב”ד זאלקווא, עד הפרעות בשנת ת”ח-ת”ט, אז ברח מהעיר – יש לציין שגם מחבר הפירוש 'יואל משה' הוא מקהילה זו (וצאצאיו כיהנו שם בכתר הרבנות, נכדו רבי ברוך כיהן כדיין הקהילה, ונינו רבי משה כתב את ה'באר היטב' הראשון על או”ח, והדפיסו שם בשנת תק”ב), ככל הנראה גם רבי משה הלוי ברח בשנת ת”ח-ת”ט מחמת הפרעות, והגיע לקהילת פרנקפורט, ושם קיבל הסכמות רבות לספרו – ושלחו להדפסה באותה שנה באמשטרדם. קרוב לוודאי שהיתה היכרות וידידות בין המשפחות החשובות הלוי ומרגליות עוד בק”ק זאלקווא – והעריכו את ספרו של בעל ה'יואל משה' במשפחתו של ה'מאיר נתיבים', ומשכך בחר רבינו ללמוד דוקא בפירוש זה על ספר 'עשרה מאמרות'. • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • הגאון הקדוש רבי מאיר מרגליות אב”ד אוסטרהא (ת”ס לערך-תק”נ), תלמידו המובהק של מרן רבינו אור שבעת הימים הבעל שם טוב הקדוש זיע”א, אשר ראה אותו כבר בינקותו והשפיעה עליו מאור הצפון של תורת החסידות, כיהן כאב”ד האראדענקא ועוד, ובסוף הוכתר לאב”ד עיר הגדולה אוסטרהא בהבטחת רבו הבעש”ט, כשכר מן השמים עבור מעשה שהיה. היה נערץ על כל צדיקי הדור אשר ראו בו גדול הדור, וכפי שכתב עליו ה'קדושת לוי' ”..רבן של כל בני הגולה חסידא קדישא העניו המנוח מוהר”ר מאיר זצלה”ה..”. היה חביב מאוד לפני הבעש”ט, שאף הורה לו שירשום שמו לזכרון בסידורו (סידור זה עם חתימת רבינו נשמר עד ימינו). בספריו מזכיר מתורת רבו הבעש”ט ואזהרותיו, ואף כותב סגולה ששמע ממנו לביטול הכעס. היה גם גאון מפורסם בתורת הנגלה, ומגדולי 'מתירי העגונות' בדורו בכח פלפולו וחריפותו. מתורתו נדפס 'מאיר נתיבים' הלכה ושו”ת ועוד, 'סוד יכין ובועז' בתורת הנסתר, 'הדרך הטוב והישר'. לפנינו ספר קבלה ראשון במעלה – בו עסק ולמד אחד מבני היכלא קדישא של הדור הראשון מקבלי תורת הבעש”ט זיע”א - הגאון הקדוש בעל 'מאיר נתיבים' כנראה בהוראת רבו הבעש”ט - לב מי לא ירטט לאחוז בידו אוצר חמדה גנוזה זה, מכבשונו של עולם!