בידספיריט | קובץ תפילות מנהג אשכנז לחזן

קובץ תפילות מנהג אשכנז לחזן וש”ץ על קלף – תפ”ז סידור לחזן הקורא בבימה, בכתב אשכנזי נאה על קלף, ע”י הסופר רבי זעליג אשר ב”ר יהושע, משנת תפ”ז. הקובץ מתחיל בברכת החזן שאחרי קריאת התורה, וכולל סדר מי שברך, 'יזכור', פיוטי 'לכה דודי', 'שושנת יעקב' הנאמר לאחר קריאת המגילה ועוד. הכרך שלפנינו הוכן עבור חזן הקהילה, שגם היה מכריז את ה'מי שברך' בעליות לתורה, שכן בסוף הסידור נכתב ”.. אלו השמות אשר מחויב הש”ץ להזכיר בכל מתת יד ..”. ותחתיו רשימה של שמות להזכרה. ככל הנראה מנהגם היה להזכיר שמות קבועים שנדבו לביהמ”ד, בכל עליה ועליה (כמנהג היום שבכל עליה מברכים את הרבי או הרב בכל עליה לתורה, וראה עוד על השתלשלות המנהגים ב'קרית ספר' חלק ל”ג עמ' 249).  • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • נציין כמה דברים מעניינים בסידור המיוחד שלפנינו: בברכת 'קל מלא רחמים' – נמצא לפנינו נוסח מיוחד ”.. את נשמת הקדושים והטהורים, שנהרגו ונטבחו ונשחטו ונשרפו ונטבעו על קדושת שמו המיוחד  באומרם שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד ..”. בברכת החודש תיבת 'יחדשהו' צבועה בצבע ירוק. בברכת 'הנותן תשועה למלכים' – הוספה בכתב יד לנוסח התפילה – כידוע בקהלות רבות היו השלטונות בודקים היטב את התפילות 'לשלומם'. עוד נציין, מה שנכתב, לומר זמר נאה לכבוד החתן (יחד עם הנוסח של שאר ה'מי שברך'), כנראה לאחר שעולה לתורה, ”אחד יחיד ומיוחד, אל נדרש לבר לבב אשר שואל” וכו'. מנהג זה ורמזיו, מובא בספרי המנהגים האחרונים כ'טעמי המנהגים' ועוד. לפנינו מקור קדום מאוד למנהג זה שנשתכח!   יש לציין שבכתב יד שלפנינו כתוב שנהגו לומר הפיוט הנ”ל בשבת שאחר החתונה לפני החתן, מנהגינו היום שהחתן עולה לתורה בשבת לפני החתונה ואז מזמרים אותו לפניו. בספר 'נישואין כהלכתן' הביא לומר הפיוט אז, ולכאורה לפנינו מקור קדום לומר זאת רק בשבת שבע ברכות.