בידספיריט | משנת חכמים (למהר”ם חאגיז) –

משנת חכמים (למהר”ם חאגיז) – וואנזיבעק, תצ”ג – מהדורה ראשונה ”תמיד יהיה לומד בספר משנת חכמים” (הגר”ח פלאג'י) - יסוד   משנת חכמים (למהר”ם חאגיז) – וואנזיבעק, תצ”ג – מהדורה ראשונה משנת חכמים (למהר”ם חאגיז) – וואנזיבעק, תצ”ג – מהדורה ראשונה ספר משנת חכמים, מ”ח מעלות לקניית התורה, מאת רבי משה חאגיז מירושלים. וואנזיבעק, דפוס ישראל בר אברהם, [תצ”ג 1733]. מהדורה ראשונה. בדף השער, נזכר גם החלק השני ”נשמת חסידים”, ובדפים הראשונים מובאת ההקדמה השייכת גם לחלק זה. בפועל נדפס החלק הראשון בלבד, עם כ”ד מעלות התורה. המחבר, הגאון הנודע רבי משה חאגיז – נולד בירושלים בשנת תל”ב לאביו הגאון רבי יעקב חאגיז בעל ”הלכות קטנות”. לאחר שנתייתם בילדותו מאביו, נתגדל בבית סבו הגאון רבי משה גאלאנטי ”הרב המג”ן”. גאון מופלג בהלכה ובקבלה, תלמידם של גדולי חכמי הספרדים בירושלים, ושל גיסו הגדול רבי משה ן' חביב [חתן רבי יעקב חאגיז]. היה רגיל לחתום ”המני”ח” [הצעיר משה ן' יעקב חאגיז] או ”הקמ”ח” [הקטן משה חאגיז]. בתקופת שהותו בארצות ניכר היה רגיל לחתום: ”משה זעירא דירושלם הנקרא חאגיז”. בשנת תנ”ד נפטר סבו רבי משה גאלאנטי שהיה ראש רבני ירושלים, ונכדו המהר”ם חאגיז יצא לשליחות ארץ ישראל במצרים ובארצות הגולה. נדודיו התארכו לכדי גלות בת ארבעים שנה, בהם נדד בארצות אירופה והתגורר בליוורנו, ונציה, אמשטרדם, לונדון, עמדין והמבורג. מגדולי הדור בארצות אשכנז, והיה מעורה בעניני הרבנות וגדולי הרבנים התחשבו בדעתו בהלכה ובהנהגת הקהילות. נודע במלחמתו הנוקבת יחד עם ה”חכם צבי” והיעב”ץ, נגד השבתאי נחמיה חיון מאמשטרדם. מסיבה זאת נאלץ לעבור מאמשטרדם ללונדון ומשם לגרמניה, בה התגורר למעלה מעשרים שנה. במסגרת מלחמתו זו הדפיס בשנת תע”ד קונטרסי פולמוס שונים באמשטרדם, בלונדון ובברלין: ”אגרת הקנאות”; ”עדות לישראל”; ”מלחמה לה'”; ”שבר פושעים”; ועוד. חיבר ספרים רבים, ספרי הלכה, מוסר וקבלה. את ספרו ”לקט הקמח” על שולחן ערוך התחיל להדפיס בונציה בשנת תס”ד, ובמהדורה שלמה באמשטרדם שנת תס”ז; ספר ”אלה המצוות” על תרי”ג מצוות (אמשטרדם, תס”ז ובמהדורה מתוקנת וואנזבעק, תפ”ז); ”לקט הקמח” על משניות (וואנזבעק, תפ”ו); ”צרור החיים”, מוסר ותפלות (וואנזבעק, תפ”ח); ”משנת חכמים” על פרקי אבות (וואנזבעק, תצ”ג); שו”ת ”שתי הלחם” (וואנזבעק, תצ”ג); ועוד. מלבד זאת תורתו מופיעה בספרים רבים שהדפיס מתורת אביו, זקניו ורבותיו, בהם הוסיף את הוספותיו, הגהותיו והקדמותיו, בחתימה: ”אמר המני”ח”. בין הספרים שנדפסו עם הוספותיו: ”אור קדמון”, ”קרבן חגיגה” מסבו מהר”ם גאלנטי, שו”ת ”הלכות קטנות” לאביו מהר”י חאגיז – שנדפסו בונציה בשנים תס”ג-תס”ד; ”זבח השלמים” מסבו מהר”ם גאלנטי, ”האדרות הקדושות”, ”ספר כריתות”, ”אורח מישור” מאביו מהר”י חאגיז – שנדפסו באמשטרדם בשנים תס”ח-תס”ט); ועוד ספרים רבים אותם הגיה או כתב להם הקדמות [ראה במאמר מ' בניהו: ספרים שחיברם ר' משה חאג'יז וספרים שהוציאם לאור, עלי ספר, ב, תשל”ו, עמ' 160-154]. בשנת תצ”ח זכה לחזור לארץ ישראל והתגורר בצידון ובצפת. על שנת פטירתו ומקום קבורתו, ישנן ידיעות סותרות. החיד”א בשם הגדולים כותב כי הגיע בשנת תצ”ח לצידון, ונפטר בצפת בשנת תק”כ בגיל קרוב לתשעים. (ראה: שם הגדולים, מערכת גדולים, אות מ, קכג). לפי גירסה אחרת נפטר בסביבות שנת תק”י. לפי דברי לונץ (”ירושלים”, שנה א, תרמ”ב, עמ' 120-119) יצא מצפת לבירות להתרפא. שם נפטר והובא לקבורה בצידון. הרבה רישומים וחתימות  עוד על חשיבות הספר  ”תמיד יהיה לומד בספר משנת חכמים” (הגר”ח פלאג'י) - משנת חכמים, על קניני תורה, וואנזיבעק תצ”ג – מהדורה ראשונה משנת חכמים, מ”ח מעלות לקניית התורה (ולמעשה נדפסו רק כ”ד מעלות וההדפסה לא המשיכה), מאת הגאון הכולל רבי משה חאגיז בעל 'לקט הקמח' ועוד. וואנזיבעק תצ”ג – מהדורה ראשונה. כתב מרן רבי חיים פלאג'י זיע”א ”..והנני מצוה לכל מי שהוא בעל תורה דתמיד יהיה לומד בספר משנת חכמים להרב מה”ר משה חאגיז, כי בו ידבר בדברים שהתורה נקנית בהם, וכדי לזכות לכתרה של תורה מה טוב ומה נעים לחזור אחר הספר הזה ואשריו לו..” (תורה וחיים, מערכת ל' סוף אות לק”ח). מעשה נורא ונפלא בעמ' נב מספר המחבר מעשה נורא ונפלא על איש אחד תמים מיושבי צפת ששמע דרשן שדרש על מעלת לחם הפנים שהיה קרב בבית המקדש, אותו יהודי תמים החליט להכין בעצמו כל שבוע לחם לכבוד ה' יתברך והיה מטמינו כל יום שישי בארון הקודש, גבאי ביהמ”ד מצא לחמים בארון הקודש ולא דרש הרבה ולקחם לעצמו, היהודי התמים חזר ומצא שהלחם 'נלקח', חשב בליבו שכנראה היה הוא לרצון לפי ה', וכך המשיך במנהגו בדקדוק גדול להביא לחמים מושבחים בכל ערב שבת. ויהי היום והרב הדורש, ישב בערב שבת בפינת ביהמ”ד, וראה את מעשהו של אותו תמים, מיד קם והתחיל זועק על בזיון הקודש, והכלים פניו של היהודי התמים, שהכיצד העלה בדעתו שלהשי”ת יש צורת הגוף, ושיזדקק ללחם שלו. היהודי הלך נכלם בשברון לב. מיד לאחר מכן בא שליח מהאר”י הקדוש לאותו רב דרשן, ואמר לך פקוד לביתך כי היום תמות, שכן מאז שנחרב בית המקדש לא היה נחת גדול לקב”ה כמו מיהודי תמים זה שהכין את הלחם בכל שבוע.... סיפור זה נעשה למפורסם, ומסופר רבות (בפרט אצל חסידים), ללמדנו שכוונה הלב חשובה וגדולה מן המעשה.