בידספיריט | חתימת הרב שמריהו גוראריה (א'

חתימת הרב שמריהו גוראריה (א' בכסלו תרנ”ח - ו' באדר א' תשמ”ט; מכונה בראשי תיבות הרש”ג), היה חתנו של אדמו”ר הריי”צ, גיסו של הרבי ומנהל רשת ישיבות תומכי תמימים. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל”א ל”בעל הבית”[1] על מדינת מצרים (שם ביקר יחד עם הרבי הריי”צ). - רבי שמריה גורארי תשי”א מכירות חלקות בבית החיים של חב”ד   גם שם הרבי מופיע על הצעטיל   הרב שמריהו גוראריה (א' בכסלו תרנ”ח - ו' באדר א' תשמ”ט; מכונה בראשי תיבות הרש”ג), היה חתנו של אדמו”ר הריי”צ, גיסו של הרבי ומנהל רשת ישיבות תומכי תמימים. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל”א ל”בעל הבית”[1] על מדינת מצרים (שם ביקר יחד עם הרבי הריי”צ). הרב שמריהו גוראריה נולד בעיר קרעמנצ'וג שברוסיה בראש חודש כסלו תרנ”ח לנגיד החסיד הרב מנחם מענדל גוראריה, שהיה מגדולי חסידי הרבי הרש”ב ולמרת שיינדל. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. בי”ב תמוז תר”פ[2] (שלושה חודשים לאחר הסתלקות הרבי הרש”ב) נערכו קישורי התנאים בינו לבין בת הרבי הריי”צ מרת חנה, ובי”א סיון תרפ”א התקיימה חתונתם ברוסטוב. החתונה שהתקיימה כשנה לאחר הסתלקות אדמו”ר הרש”ב, נערכה באווירה קודרת, כשאפילו לא התקיימו ריקודים[3]. מאז נישואיו גר כל השנים סמוך לחמיו הרבי הריי”צ, והחל לעסוק בעסקנות ציבורית. הרש”ג נתמנה על ידי הרבי הריי”צ ל”מנהל פועל” ויושב ראש מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש העולמית, תפקיד אותו מילא במסירות במשך שנים רבות עד ליומו האחרון. בעת מאסרו של חמיו הרבי הריי”צ נטל הרש”ג חלק פעיל בנסיונות ההצלה השונים לשחרורו. הוא הצטרף אליו בעזיבתו את רוסיה לריגה שבלטביה, ומשם לפולין. הרש”ג התלווה לחמיו הרבי הריי”צ בנסיעתו לארץ ישראל בשנת תרפ”ט וביקורו של הרבי בארצות הברית. על פי ארכיון מכתבים שהיה בידי הרב מרדכי שמואל אשכנזי ובו מכתבים רבים מהרב אלתר שימחוביץ' נראה שבין תשרי שנת תרצ”ה ועד לסיון תרצ”ז הגיע הוא ובני ביתו לביקור בארץ הקודש שם התגורר תקופה בתל אביב ומידי פעם גם יצא למזרח אירופה בכמה נסיבות לדוגמא בר המצווה לבנו שהתקיימה בנוכחות הרבי הריי”ץ בוורשא בשנת תרצ”ו. מהמכתבים ניכר שבביקורו עסק באפשרות להקים אגודת חסידי חב”ד בארץ. וכן עסק בהשגת סרטיפיקטים ליהודי רוסיה. בנוסף גם רכש קרקעות במקומות שונים. מהמכתבים אף עולה העובדה שרצה לשוב לארץ הקודש וכנראה מלחמת העולם השניה שינתה את תוכניתו. [4] כאשר הגיע עם הרבי הריי”צ לארצות הברית, מגוריו נקבעו בקומה השלישית של 770. על פי הוראת הרבי הריי”צ[5] היה הרש”ג מתוועד וחוזר מאמר דא”ח בכל שבת ברעווא דרעווין ב-770. התקשרותו לרבי הרב שמריהו גוראריה, יושב במקומו הקבוע בהתוועדויות של הרבי לאחר הסתלקות הרבי הריי”צ והתחלת נשיאותו של גיסו, הרבי - התקשר בכל נפשו לרבי[6], בהתוועדות שבת פרשת בשלח תשי”ד ביקש ברכה מהרבי לדינר לישיבה בלי תנאים והרבי ענה שהוא מוסר מה שאמרו לו בליל א' דחג הפסח תשכ”ט ביקש להיות בחבורת קרבן פסח של הרבי וחמיהם הרבי הריי”צ. ובהתוועדויות ישב לצידו של הרבי. בעת ההקפות של שמחת תורה, בהקפות של הרבי - ההקפה הראשונה והשביעית, כאשר הרבי ערך[7] את ההקפה על הבימה וספר תורה בידו - היה נוהג הרבי לרקוד יחד עם הרש”ג[8]. בהתוועדות אחרון של פסח תשי”ג אמר הרש”ג לרבי כשהוא מעט מבושם: ”אצלי ברור שאתם תוליכו אותנו לקראת משיח! היורש היחיד של הבעש”ט הוא גיסי. מוסר הנני לכם את כל הכוחות שיש לי בתור החתן המבוגר. אמרתי זאת באוהל, ואומר אני זאת כעת ברבים. רק בתנאי, שתחזיקוני כפי שחותננו החזיקני”, כמו כן, ביקש הרש”ג מחילה מהרבי, על מאורע כל שהוא שאירע לאחר הסתלקות אדמו”ר הריי”צ.[9]. שנים רבות הרש”ג היה היחיד מכל זקני החסידים שהיה נוהג לעמוד כאשר הרבי אמר מאמר כעין שיחה. באיגרת ששיגר הרש”ג בח”י במרחשוון תשל”ח לר' שניאור זלמן גורביץ' ממונטריאול, כתב: ”בלתי שום ספק וספק-ספיקא, אשר כל אלו הנמצאים בעולם העליון בגן-עדן משתעשעים מהתרחבות תומכי-תמימים בארצות-הברית, אשר בבואו [=הנמען] מזמן לזמן בביקור לכ”ק גיסי אדמו”ר שליט”א - ישלח לו [=לרבי] השי”ת רפו”ש ורפואה קרובה במהרה[10] וימלא כל משאלות לבבו לטובה ולברכה ממש לאריכות ימים טובים אמן - רואה בעיניו את התלמידים התמימים שי' העומדים צפופים בכל פינות בית-המדרש ועיניהם וכל אשר להם הוא להאזין לדברי כ”ק גיסי אדמו”ר שליט”א, ומקשיבים לכל הגה היוצא מפיו הקדוש, ומוכנים תמיד במסירות-נפש ממש להפיץ מעיינות התורה והחסידות חוצה בכל קצווי תבל”.[11]. כאשר בנו יחידו, שלום דובער גוראריה, גנב את הספרים מספריית ליובאוויטש בשנת תשמ”ה - התנגד הרש”ג לגניבה זו. בעקבות זאת עזבו אשתו של הרש”ג ובנו את ביתו. הייתה זו מסירות-נפש מופלאה והתקשרות עצומה לרבי - התגלה אז לעין כל רואה שעל אף שרעייתו ובנו עזבוהו בגלל מחלוקתם על הרבי, הוא נשאר לגור בגפו בביתו, מתוך ביטול והתקשרות לרבי. פטירתו ציון הרש”ג ליד האוהל - ניו יורק מכתב הרש”ג לרבי, לקראת צאתו לביתו בר”ח כסלו תשל”ח:... היות ששמעתי אשר כ”ק גיסי אדמו”ר שליט”א יחזור היום - בשטומ”צ - לביתו, אשר ע”כ הנני לאחל... הרבי על ציון הרש”ג בסוף ימיו היה הרש”ג חולה וחלוש, והיו תמימים מהישיבה המרכזית ב-770 ששימשו אותו. בבוקר יום השבת קודש, ו' אדר ראשון תשמ”ט, נפטר הרש”ג. בהתוועדות באותה שבת התייחס הרבי לפטירתו כשדיבר על אלו שקיבלו כוחות מהרבי (הריי”צ) לנהל את ישיבת תומכי תמימים[12]. למחרת התקיימה הלוויתו לבית העלמין מונטיפיורי, שם נטמן ליד אוהל חמיו - והרבי השתתף בה, ואחריה אף ניחם את בנו, וכן נכנס לאוהל. לאחר פטירתו בכל ימי האבל התפלל הרבי בביתו של הרש”ג בקומה השלישית ב-770. כמו כן, הורה להדפיס מהדורה מיוחדת של תניא לעילוי נשמתו, ושההדפסה תסתיים בתוך ימי השבעה. ביום ראשון, י”ד אדר א' (פורים קטן) התקיימה הקמת המצבה על קברו. הרבי התייחס לכך בשיחה יום קודם לכן, בהתוועדות השבת[13],