בידספיריט | [3] ספרי ספרי הערוך לנר.

[3] ספרי ספרי הערוך לנר. מהדורות ראשונות בחיי המחבר. אלטונה, תרי”ח-תרכ”ד. עותקים נאים ספרי ה'ערוך לנר' הינם ספרי יסוד ונכס צאן ברזל בהיכלי הישיבות. והם מן החיבורים החשובים ביותר של גדולי האחרונים על מסכתות הש”ס. סטפנסקי, ספרי יסוד 82. ערוך לנר על מסכת נדה: אלטונה, תרכ”ד [1864]. צח דף. 27.5 ס”מ. דפוס ראשון ערוך לנר על מסכת סוכה. אלטונה, תרי”ח [1858]. קיא דף. 27.5 ס”מ. דפוס ראשון. כרוך עם: בכורי יעקב על הלכות סוכה ולולב, דפוס שני, מהדורה ראשונה של 'תוספת בכורים'. אלטונה, תרי”ח [1858]. [1], נד דף. 27.5 ס”מ. [2] כרכים. מצב טוב מאוד. רוב מוחלט של הדפים נקיים ויפים. כתמים קלים מאוד בדפים הראשונים והאחרונים. כריכות ישנות שמורות. המחבר רבי יעקב יוקב עטלינגר [תקנ”ח-תרל”ב], אב”ד אלטונה, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית והסמכות הרבנית העליונה שבין רבני אשכנז. הוא היה תלמידו המובהק של בעל ה'שאגת אריה'. כבר בדורו נחשב בעל הערוך לנר לאחד מגדולי הפוסקים ושאלות הלכתיות הופנו אליו מכל רחבי העולם היהודי. רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה'שואל ומשיב' היה מתנה 'היתר עגונה' ”בתנאי שהגאון מאלטונה יצטרף להיתר”. גדולי הרבנים בגרמניה היו מתלמידיו, הידועים ביניהם: רבי שמשון רפאל הירש; רבי עזריאל הילדסהיימר; רבי צבי בנימין אויערבך אב”ד הלברשטאט ועוד רבנים שהיו למנהיגי יהדות גרמניה בדור שאחריו. מלבד גאונותו הרבה הוא נודע גם בצדקתו. רבי דוד ויסקאפף (אב”ד וואלרשטין) שלמד עמו העיד שהיה מסגף את עצמו ומתענה. הוא גם למד קבלה בסתר, אולם למרות הסודיות התפרסם כמקובל ובעל בקיאות עצומה בספר הזוהר. האדמו”ר רבי מנחם מנדל מדעעש, כתב עליו שהוא וה'כתב סופר' היו ”צדיקי הדור” (מעגלי צדק, ח”א, פרשת וארא). בצוואתו ציווה שאחרי פטירתו הוא לא יקרא צדיק ושעל קברו יחרטו רק שמות ספריו והשנים שבהן כיהן כרב באלטונה. רבי יעקב יוקב חיבר את סדרת הספרים המונומנטלית 'ערוך לנר' על התלמוד-בבלי, ספרים שהפכו לספרי יסוד ולנכס צאן ברזל בהיכלי הישיבות. הוא נפטר בליל נר ראשון של חנוכה, ורבי יוסף חיים זוננפלד הליץ עליו כי מספר ספרי הערוך לנר הוא 8 כמספר ימי החנוכה [כולל על מסכת פסחים שעדיין לא נדפס], ונפשו ידעה לקרוא לסדרת ספריו 'ערוך לנר', לאמור: ערוך הוא לפטירתו מן העולם בנר החנוכה.