זיטאמיר שו"ע יורה דעה הלכות טריפות - בדפוס האחים שפירא, תרכ"ו [1866]. הסכמת האדמו"ר רבי אהרן מטשערנוביל זיע"א
שו"ע יורה דעה הלכות טריפות – הדפסה מיוחדת להקל על הלומדים. בדפוס האחים שפירא זיטאמיר תרכ"ו [1866].
בפתח המהדורה נדפסה הסכמה מיוחדת עבור מהדורה זו מאת האדמו"ר רבי אהרן מטשערנוביל זיע"א.
קדושה מוכפלת, מהדורה זו נדפסה ע"י דפוס האחים רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא נכדי רבי פנחס מקאריץ בזיטאמיר, אשר כל מעשיהם נעשו בקדושה ובטהרה, וע"י חסידים יראים ושלמים.
ידוע מצדיקים שעצם החזקת ספר מדפוס כזה קדוש מסוגלת לשפע ברכה והצלחה.
הרה"ק ה'בית אברהם' מסלונים אמר כי הלימוד במהדורות אלו מסוגל הוא ל'יראת שמים'.
על מעלת חשיבות דפוס זה כתב הגה"ק משומרי אמונים בספרו טהרת הקודש (מאמר קדושת העינים פרק סו): ירגיל עצמו ללמוד מתוך ספר שנדפס על ידי אנשים יראי ה', כמו שהיה המעשה אצל אחד הצדיקים שבא למקום אחד והיה בימי סליחות, ונתנו לו מחזור סליחות ואמר שאינו רואה האותיות, וכן נתנו לו כמה סליחות כמדומה שהיה המחזור סליחות של דפוס סלאוויטא, ואמר עכשיו אני רואה אותיות, כי אותו שמדפיסים אנשים קלי דעת אין נתפס עליהם צורה קדושה. לכן "
ישתדל כל איש יראי ה' לרכוש ספרים של דפוסים ישנים שנדפסו על פי רוב על ידי אנשים יראי ה', ובפרט בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר נכדי הרה"ק מקאריץ, שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון".
וכן רבי משה אריה פריינד גאב"ד העדה החרדית, אמר אודות חשיבות ספרי דפוס סלאוויטא וזיטאמיר:
"תדעו, שאין ערוך לגודל ערכם, ושווה להוציא בשבילם הון רב".
והסביר, כי באותם השנים מרבית הדפוסים נוהלו על ידי משכילים, וגם אלו שבעליהם היו יראים לא נמנעו מלהדפיס ספרי השכלה, אבל בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר היו היחידים שהדפיסו ספריהם על טהרת הקודש כשבמלאכת ההדפסה עסקו רק יהודים יראים ושלמים. כמו"כ סופר עליהם כי הם טובלים את האותיות לפני ההדפסה. משום כך היתה אצל צדיקים חשיבות רבה להשתמש בספרים שנדפסו בסלאוויטא וזיטאמיר, עד כי לפי המקובל היה חוש הראות אצל כמה צדיקים כה מזוכך שלא יכלו לקרוא רק בספרים מדפוס סלאוויטא וזיטאמיר (כמסופר לעיל).קדושה מוכפלת, מהדורה זו נדפסה ע"י דפוס האחים רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא נכדי רבי פנחס מקאריץ בזיטאמיר, אשר כל מעשיהם נעשו בקדושה ובטהרה, וע"י חסידים יראים ושלמים.
מ"ו, סג דף. מצב טוב. כתמים רבים. ללא כריכה.