בידספיריט | סדר נזיקין מתלמוד ירושלמי -

סדר נזיקין מתלמוד ירושלמי - זיטאמיר תרכ”ה | 1865 עותק ה”דברי טעם” הגאון החסיד רבי אריה לייב האפט - עותק ה”דברי טעם” הגאון החסיד רבי אריה לייב האפט  - ספר יסוד: סדר נזיקין מתלמוד ירושלמי - זיטאמיר תרכ”ה | 1865 סדר נזיקין מתלמוד ירושלמי, עם פירוש פני משה ומראה הפנים, פירוש קרבן העדה ותוספת המכונה שירי קרבן. בדפוס השותפים נכדי הרב מסלאוויטא הרבני מו”ה חנינא ליפא והרבני מו”ה יהושע העשיל שפירא בזיטאמיר. נחשב לספר יסוד בתלמוד הירושלמי, ראה עוד סטפנסקי ספרי יסוד 113. קדושה מוכפלת, מהדורה זו נדפסה ע”י דפוס האחים רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא נכדי רבי פנחס מקאריץ בזיטאמיר, אשר כל מעשיהם נעשו בקדושה ובטהרה, וע”י חסידים יראים ושלמים. ידוע מצדיקים שעצם החזקת ספר מדפוס כזה קדוש מסוגלת לשפע ברכה והצלחה. על מעלת חשיבות דפוס זה כתב הגה”ק משומרי אמונים בספרו טהרת הקודש (מאמר קדושת העינים פרק סו): ירגיל עצמו ללמוד מתוך ספר שנדפס על ידי אנשים יראי ה', כמו שהיה המעשה אצל אחד הצדיקים שבא למקום אחד והיה בימי סליחות, ונתנו לו מחזור סליחות ואמר שאינו רואה האותיות, וכן נתנו לו כמה סליחות כמדומה שהיה המחזור סליחות של דפוס סלאוויטא, ואמר עכשיו אני רואה אותיות, כי אותו שמדפיסים אנשים קלי דעת אין נתפס עליהם צורה קדושה. לכן ישתדל כל איש יראי ה' לרכוש ספרים של דפוסים ישנים שנדפסו על פי רוב על ידי אנשים יראי ה', ובפרט בדפוס  זיטאמיר נכדי הרה”ק מקאריץ, שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון. וכן רבי משה אריה פריינד גאב”ד העדה החרדית, אמר אודות חשיבות ספרי דפוס זיטאמיר: ”תדעו, שאין ערוך לגודל ערכם, ושווה להוציא בשבילם הון רב”. והסביר, כי באותם השנים מרבית הדפוסים נוהלו על ידי משכילים, וגם אלו שבעליהם היו יראים לא נמנעו מלהדפיס ספרי השכלה, אבל בדפוס זיטאמיר היו היחידים שהדפיסו ספריהם על טהרת הקודש כשבמלאכת ההדפסה עסקו רק יהודים יראים ושלמים. כמו”כ סופר עליהם כי הם טובלים את האותיות לפני ההדפסה. משום כך היתה אצל צדיקים חשיבות רבה להשתמש בספרים שנדפסו בזיטאמיר, עד כי לפי המקובל היה חוש הראות אצל כמה צדיקים כה מזוכך שלא יכלו לקרוא רק בספרים מדפוס זיטאמיר (כמסופר לעיל). בדף הפורזץ כתוב שייך לרבי אריה לייב מו”ץ קאנאטאפ. הגאון החסיד רבי אריה לייב האפט זצ”ל , מחשובי הרבנים בדורו, אב”ד קאראפ וקאזילעץ, ובסוף ימיו רב ואב”ד קאנטאפ. מחבר שו”ת 'דברי טעם'. מחסידי ומקורבי האדמו”ר ה'צמח צדק' מליובאוויטש זיע”א, אשר היה חשוב מאד אצלו, כפי שהעיד נכדו האדמו”ר הרש”ב מרציצה, בהסכמה לספרו דברי טעם. לאחר שהתקבל ברבנות העיירה קאנטאפ שבפלך צ'רניגוב, התיישב בה בקביעות ושם שימש רוב שנותיו ברבנות, ובה אף עמל על כתיבת התשובות ההלכתיות שבספרו שו”ת 'דברי טעם'. בין הההסכמות לספרו נמנו גדולי דורו, ביניהם רשכבה”ג רבי חיים מבריסק. בין התשובות ההלכתיות הרבות שלו, ניתן למצוא מכתבים בהם התכתב עם אדמו”ר הרש”ב בענינים הלכתיים שונים. כמו כן, מופיע חותמת חתן בנו של ר' אריה ליב זצ”ל, הגאון רבי בנימין הלוי מובשוביץ זצ”ל, מגדולי הרבנים ברוסיה ורבה של קניזיץ, ולאחמ”כ רבה הראשי של הרצליה ומייסד ישיבת השרון. מספרי חתנו הגאון רבי יצחק יחיאל יעקבוביץ', רבה הראשי של הרצליה במשך 66 שנה, וממקורבי מרן החזון איש זללה”ה. כרך ד: סדר נזיקין - תרכ”ה | 1865. [2], לג; ב-כט; ב-כו; מב; לא; יז, יז-כו; ו; טו; ט דף. מצב טוב כתמים חסר עמוד שדרה