בידספיריט | הגהות בכתי”ק של האדמו”ר רבי

הגהות בכתי”ק של האדמו”ר רבי חנוך גד יוסטמן מפילץ, על ספר 'חידושי מהרא”ך' ח”א - מהדורה ראשונה ויחידה (וורשא - תרנ”ח). כרוך עם ספר ”חמדת ישראל” עם קונטרס בית יהודה מאת הגאון רבי מאיר דן פלאצקי (פיעטרקוב, תרס”ג) - >> חשוב ומיוחס  !! >> חותמות והגהות בכתב יד קודשו של האדמו”ר רבי חנוך גד יוסטמן מפילץ זיע”א א) ספר ” חידושי מהרא”ך ” חלק ראשון. על אורח חיים עם תשובות להלכה, מאת רבי אלעזר הכהן בן רבי זאב וואלף אב”ד ק”ק מאקאווע , פולטוסק, פלאצק וסוכטשוב. וורשא - תרנ”ח (1897). מהדורה ראשונה ויחידה . מאת המחבר רבי אלעזר הכהן בנו של הגאון רבי זאב וואלף, כיהן כאבדק”ק במאקאווע, פולטוסק, פלאצק סוכטשוב ומחבר הספר 'חידושי מהרא”ך'. חתנו ותלמידו של בעל ה”נתיבות המשפט” ו”החוות דעת” הגאון הגדול רבי יעקב, אבד”ק ליסא זי”ע. הוסמך להוראה ע”י הגאון הקד' רבי עקיבא איגר. כמו”כ הסתופף כחסיד בצל הצדיקים מפשיסחא, מקוצק, מגור, ומטשכנוב ואצל רבו הגאון רבי ישעיהלע' קוטנר. רבו זה אף הסכים על הספר והתבטא עליו: ”היה איש אמת לגמרי בלי שום שקר מעורב”. >> עם חותמות והגהות בכתב יד קודשו של האדמו”ר רבי חנוך גד יוסטמן מפילץ זיע”א   וחתימות של בנו הגאון רבי אברהם שמחה בונם יוסטמן. חותמות בעלות נוספת : הגאון רבי יעקב קוטשינסקי זצ”ל, אב”ד פאביניץ. (ראה עליו בספר חכמי פולין , עמוד ת”ח). כרוך עם: ב) ספר ”חמדת ישראל” עם קונטרס בית יהודה, מאת הגאון רבי מאיר דן פלאצקי. פיעטרקוב - תרס”ג (1903). בספר נדפסו הסכמותיהם של גדולי הדור האדמו”ר האבני נזר, הגאון רבי חיים מבריסק ועוד . בסוף הספר נדפס עם שער נפרד קונטרס 'בית יהודה' הכולל חידושים מבנו הרב אלעזר יהודא שנקטף בדמי ימיו. מאת המחבר רבי מאיר דן רפאל פלאצקי [תרכ”ו-תרפ”ח] היה גאון אדיר ומחשובי גדולי פולין. אב”ד בדווארט, אוסטרוב ומזובייצק, מחבר הספרים המפורסמים  ”כלי חמדה” עה”ת, וספר ”חמדת ישראל” (הכולל שני קונטרסים נר מצוה, חידושים על הרמב”ם, וקונטרס תורה אור, על הש”ס), ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה. חסיד אמת הדבוק ובטל בפני רבותיו מרנן 'השפת-אמת' ו'האמרי-אמת' מגור. תלמידם של הגאונים הקד' רבי חיים אלעזר וואקס וחותנו רבי ישראל יהושע מקוטנא, ותלמיד מובהק לאדמו”ר הגה”ק 'האבני נזר' מסוכטשוב, זי”ע האדמו”ר רבי חנוך גד יוסטמן (תרמ”ד-תש”ג), אדמו”ר מפילץ. בנו של האדמו”ר ה”שפתי צדיק” מפילץ, (אביו היה בן בתו של האדמו”ר ”חידושי הרי”ם” וגיסו של האדמו”ר ה”שפת אמת” מגור). הוכתר כאדמו”ר מפילץ לאחר פטירת אביו. אחיינו של בעל ה”שפת אמת” רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור שהתחנך אצלו בצעירותו. לאחר שבשנת תרס”ה נתמנה אביו לאדמו”ר מפילץ, נבחר רבי חנוך לשמש כרבה של העיר. בשנת תרע”א נתמנה לרבה של ווירשוב ובשנת תרצ”ב נתמנה לרבה של ווילאהן, בלט בענוותו ובנועם הליכותיו. החמיר בהלכה על עצמו והשתדל להקל על האחרים. היה מקובל מאוד על הציבור ועסק בייחוד בענייני צדקה כן היה פעיל באגודת ישראל וחבר במועצת גדולי התורה בפולין וכחבר ”מועצת גדולי התורה” העולמית, למרות כי התאמץ תמיד שלא להתבלט, גדולי ישראל ועסקני הציבור התחשבו בדעותיו וזכה להערכה רבה. בתחילת מלחמת העולם השנייה לא עזב את העיר, אלא רק לאחר שהעיר נחרבה כולה בהפצצות. לאחר מכן עבר לטשנסטוחוב והמשיך בפעילותו ובשיעוריו הקבועים במשך ימי השואה. ביום הכיפורים של שנת תש”ג גורש יחד עם יהודי העיר לטרבלינקה, הי”ד (ראה גם באנציקלופדיה לחסידות, א, עמ' תרכט-תרל)