בידספיריט | אשי ה' זיטאמיר - עותק

אשי ה' זיטאמיר - עותק משב”ק הסבא קדישא מרוז'ין: אשי ה' (רי”ף ורמב”ן) על נדרים - בדפוס שפירא זיטאמיר תרכ”ד | 1863. ספר אשי ה' , ”כולל תשלום הלכות הרי”ף אשר לא באו בדפוס עם האלפסין הנדפסים עד הנה, הלכות רב אלפס ורמב”ן על מסכת נדרים”. כולל גם חדושי הריטב”א ונימוקי יוסף. בדפוס האחים השותפים רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא נכדי הרב מסלאוויטא - זיטאמיר תרכ”ד | 1863. על מעלת חשיבות מדפיס זה כתב הגה”ק משומרי אמונים בספרו טהרת הקודש (מאמר קדושת העינים פרק סו): ירגיל עצמו ללמוד מתוך ספר שנדפס על ידי אנשים יראי ה', כמו שהיה המעשה אצל אחד הצדיקים שבא למקום אחד והיה בימי סליחות, ונתנו לו מחזור סליחות ואמר שאינו רואה האותיות, וכן נתנו לו כמה סליחות כמדומה שהיה המחזור סליחות של דפוס סלאוויטא, ואמר עכשיו אני רואה אותיות, כי אותו שמדפיסים אנשים קלי דעת אין נתפס עליהם צורה קדושה. לכן ישתדל כל איש יראי ה' לרכוש ספרים של דפוסים ישנים שנדפסו על פי רוב על ידי אנשים יראי ה', ובפרט בדפוס זיטאמיר נכדי הרה”ק מקאריץ, שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון. רבי משה אריה פריינד גאב”ד העדה החרדית, אמר אודות חשיבות ספרי דפוס סלאוויטא וזיטאמיר: ”תדעו, שאין ערוך לגודל ערכם, ושווה להוציא בשבילם הון רב”.  והסביר, כי באותם השנים מרבית הדפוסים נוהלו על ידי משכילים, וגם אלו שבעליהם היו יראים לא נמנעו מלהדפיס ספרי השכלה, אבל בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר היו היחידים שהדפיסו ספריהם על טהרת הקודש כשבמלאכת ההדפסה עסקו רק יהודים יראים ושלמים. כמו”כ סופר עליהם כי הם טובלים את האותיות לפני ההדפסה. משום כך היתה אצל צדיקים חשיבות רבה להשתמש בספרים שנדפסו בסלאוויטא וזיטאמיר, עד כי לפי המקובל היה חוש הראות אצל כמה צדיקים כה מזוכך שלא יכלו לקרוא רק בספרים מדפוס סלאוויטא וזיטאמיר (כמסופר לעיל). בשער הספר שני חותמות: ”יוסף ראט” - ככל הנראה מדובר ברבי יוסף (יוסי) ראט (או מי ממשפחתו) משרת בקודש אל האדמו”ר ה”קדוש ישראל” מרוז'ין, ואף טרח בהברחתו לסאדיגורא. היה חתנו של רבי פנחס אפשטיין אב”ד קיטוב. הוציא את ספרו ”ישועות ישראל” על פרשת מאסרו של רבו. נכדו הוא הגאון הנודע רבי משולם ראט בעל ”מבשר עזרא” - בתחילתו נדפסה מגילת היוחסין שערך רבי יוסף למשפחתו משפחת ראט (אנצקלופדיה ליהדות רומניה עמ' 733). חותמת נוספת בשער מסוג וסגנון החותמת הקודמת, עם השם: ”אברהם שמואל ראט” בעברית ובלועזית. בשער ובדף שאחריו רישום בעלות: ”אברהם יצחק ראפאפארט מפרשיסחא” (נקטעת בסוף הדף). חותמת נוספת החוזרת על עצמה רבות: ”ארי' ליב כהנוביץ ירושלים ת”ו הרב אריה לייב כהנוביץ (תרפ”ט - תשס”א) היה רב שכונת תל ארזה ושיכון חב”ד ירושלים. בעמוד אחרון חותמת: ”ע”י אברהם שמואל הכהן לבית המדרש ישועת יעקב ירושלם”. [1], לח דף. שולים נאים, הדבקה אחת בסוף, מעט כתמים, כריכה מעט רופפת ושדרה פגומה, מצב כללי טוב.