קדושת סלאוויטא! - שלחן ערוך תורת כהנים\חשן משפט - דפוס הרה"ק רבי שמואל אברהם שפירא - סלאוויטא תקצ"ו | 1836

קדושת סלאוויטא! - שלחן ערוך תורת כהנים\חשן משפט - דפוס הרה"ק רבי שמואל אברהם שפירא - סלאוויטא תקצ"ו | 1836

שלחן ערוך חושן משפט חלק ראשון - עם נושאי הכלים, ש"ך, סמ"ע, ט"ז, באר הגולה ומסגרת השלחן -

מהדפוס המקודש של רבי שמואל אברהם שפירא, נכד אדמו"ר הק' רבי פנחס מקוריץ זיע"א - סלאוויטא תקצ"ו.

על מעלת חשיבות דפוס זה כתב הגה"ק משומרי אמונים בספרו טהרת הקודש (מאמר קדושת העינים פרק סו): ירגיל עצמו ללמוד מתוך ספר שנדפס על ידי אנשים יראי ה', כמו שהיה המעשה אצל אחד הצדיקים שבא למקום אחד והיה בימי סליחות, ונתנו לו מחזור סליחות ואמר שאינו רואה האותיות, וכן נתנו לו כמה סליחות כמדומה שהיה המחזור סליחות של דפוס סלאוויטא, ואמר עכשיו אני רואה אותיות, כי אותו שמדפיסים אנשים קלי דעת אין נתפס עליהם צורה קדושה. לכן ישתדל כל איש יראי ה' לרכוש ספרים של דפוסים ישנים שנדפסו על פי רוב על ידי אנשים יראי ה', ובפרט בדפוס סלאוויטא, נכדי הרה"ק מקאריץ, שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון.

וכן רבי משה אריה פריינד גאב"ד העדה החרדית, אמר אודות חשיבות ספרי דפוס סלאוויטא: "תדעו, שאין ערוך לגודל ערכם, ושווה להוציא בשבילם הון רב".

והסביר, כי באותם השנים מרבית הדפוסים נוהלו על ידי משכילים, וגם אלו שבעליהם היו יראים לא נמנעו מלהדפיס ספרי השכלה, אבל בדפוס סלאוויטא היו היחידים שהדפיסו ספריהם על טהרת הקודש כשבמלאכת ההדפסה עסקו רק יהודים יראים ושלמים. כמו"כ סופר עליהם כי הם טובלים את האותיות לפני ההדפסה. משום כך היתה אצל צדיקים חשיבות רבה להשתמש בספרים שנדפסו בסלאוויטא, עד כי לפי המקובל היה חוש הראות אצל כמה צדיקים כה מזוכך שלא יכלו לקרוא רק בספרים מדפוס סלאוויטא (כמסופר לעיל).

חתימה וחותמת בעלים "משה פסח גד אדשטיין".

רישום בעלים "שייך ל... מו"ה חיים טראחטין בארג (טרכטונברג) בהרב הנגיד מו"ה פישל(?) טראחטין בארג"

הערה חשובה בכתב יד.

[3], רע"ב, [2] דף. חסר השער.

כתמים, כתם עובש בשולי מחצית מהדפים, נזקי עש, מצב בינוני.