בידספיריט | ספר שיח יצחק-חדוות יעקב -

ספר שיח יצחק-חדוות יעקב - רבי יצחק יוסף נוניס ובנו רבי יעקב - מהדורה ראשונה ליוורנו תקמ”ט - חתימות וחותמות רבניות - ספר שיח יצחק חלק שני, חדושים על הש”ס מאת הגאון רבי יצחק יוסף נוניס מגדולי חכמי ליוורנו - עם חדוות יעקב חדושים על סוגיות הש”ס, מאת בנו הגאון רבי יעקב נוניס זלה”ה  - מהדורה ראשונה ליוורנו תקמ”ט | 1789. בשער הספר מופיעה חתימתו של הרב הגאון רבי ישראל גולדמן מחבר ספר ”כנסת ישראל” חמיו של המקובל האלוקי רבי חיים משה מנדל דיין ומגיד מישרים בגרויסוורדיין, אשר הייתה זו קהילה גדולה שמנתה כשלושים וחמש אלף יהודים ואף בית חולים יהודי גדול היה שם. רבי ישראל נודע כגדול בתורה ויראה, והיה מצויין במדותיו התרומיות ענוותן ושפל ברך. סיפרה ביתו הרבנית מנדל: ”אבא היה שקוע בלימוד התורה ללא הסח הדעת כלל בהתמדה עצומה, הוא לא ביזבז רגע לבטלה” . וגם כשהתהלך ברחובה של עיר היה ראשו כפוף כלפי מטה ומחשבותיו צוללות בעומק הסוגיא. כשילדיו חפצו לומר לו דבר מה היו צריכים למשוך חזק בשרוולו ולנענע את ידו כדי לעוררו מתלמודו. כח עיונו וריכוזו היו מוחלטים. רבי ישראל חסך מפתו ולחמו, והשקיע כל כספו בקניית ספרים. הספריה בביתו הכילה בימים ההם למעלה מרבבת ספרים, ספריית ענק במושגי אותם ימים. מטבע הדברים משכה אליה הספריה כל שוחרי ספר ובעיקר רבנים וגדולי תורה,  וביתו המה מאדם כל שעות היממה. אט אט התקבצו אליו חבורת תלמידי חכמים מופלגים ששתו בצמא את דברי תורתו. זכה להוציא בחייו לאור את ששת כרכי ספריו ”כנסת ישראל” על פרקי אבות. רבי ישראל היה מלומד בניסים.  שנה אחת דחקה לו השעה ולא היה לו מאומה להוצאות החגים. לפתע הופיע בביתו יהודי לא מוכר שהציג את עצמו כסוחר אתרוגים והביא עמו ארגז גדוש אתרוגים מהודרים. הוא הציע לרבי ישראל למכור אותם עבורו. בגלל מצבו הדחוק נענה להצעה ומכר את האתרוגים ברווח נאה. החגים חלפו, רבי ישראל חיפש את סוחר האתרוגים לשלם לו את דמי הסחורה, חיפשו היטב, אך לא מצאו. חתנו המקובל האלוקי הרב מנדל היה מספר סיפור זה ומסיימו בחיוך רחב על פניו ואמר: ”פרח לו איש האמת”. בין שתי מלחמות העולם התגורר האדמו”ר הקדוש רבי ישראל מויז'ניץ בעיר גרוסוורדיין. רוב בני הקהילה נמנו על עדת אשכנז. היה זה רבי ישראל גולדמן, בעל ההשפעה הגדולה בעיר, שקיבל בזרועות פתוחות ובאהבה עצומה את פניו של בעל האהבת ישראל וסלל בכך את הדרך לקליטתו בעיר כיאה לערכו הרם של אותו ענק הרוח, וגם הרבי מויז'ניץ הוקירו והעריצו מאוד. מכיוון שהיו הם שכנים, נפגשו מספר פעמים ביום בדרכם לבית הכנסת, ומספרים שבכל עת הייתה האהבה ביניהם כה גדולה, עד כי בכל פעם שנתראו היו שמחים זה עם זה כמוצאי שלל רב. הרבי מויז'ניץ אף עזר רבות לרב גולדמן להוציא את חיברו כנסת ישראל ונמנה על החותמים. האדמו”ר  הקדוש רבי יואל מסאטמר התבטא בשבחו ואמר: רבי ישראל גולדמן הוא  קדוש. וסיפרו עליו, שמרוב קדושתו כשהיה הולך לבית הכנסת וסמוך לביתו היה מנזר נוצרי, היה מסובב את מהלכו ומאריך את דרכו בהרבה ובלבד שלא יצטרך לעבור ליד מקום הטומאה. ביום שבת קדש פרשת תצוה ט”ו אדר א' תש”ג זמן קצר לפני שהונף הכורת על יהודי הקהילה, נסתלק רבי ישראל גולדמן לבית עולמו. את ארונו בנו מקרשי השולחן עליו הגה בתורה בכל ימי חייו. בהלוויתו ההמונית נערמו על מיטתו ארבעים ושניים כרכים של כתבי ידו מחידושיו בכל מקצועות התורה. עמד הספדן וקונן בקול מר ”קיים רבי ישראל את הכתוב ודברת בם ב”ם, עולה למנין ארבעים ושניים”. וכן חותמתו  של ”שמואל ברוך גוטטמאנן שו”ב וש”ץ ומגיד דחברה שיעור גראס-ווארדיין יע”א”, הוא החסיד רבי שמואל ברוך גוטמן,   מתלמידיו המפורסמים של אדמו”ר הק' בעל הישמח משה זיע”א. (סיפור משמו מובא ב”צדיק כתמר יפרח” עמ' י”ד). בדף נ”ה מופעיה חתימת בעלים מזרחית לא מזוהה. כרוך עם ספר כוס ישועות, חידושים על מסכת בבא מציעא ושאר מסכתות, מאת הגאון רבי צבי הירש חריף אב”ד הלברשטט,   עם תולדות המחבר בסופו, ושמות פרענומעראנטין מערי פולין - עם הסכמת גאון ישראל הרוגוטשובער זיע”א - מהדורה ראשונה ורשה תר”ע | 1910. במקור [1], ב, פט דף. חסרים שלשה דפים בהתחלה. כתמים, נקבי ונזקי עש, דפים מנותקים, כריכה מנותקת, מצב בינוני. (כוס הישועות עם נקבי עש בשוליים הפנימיים, מצב טוב)