בידספיריט | יקר המציאות. מהדורה ראשונה של

יקר המציאות. מהדורה ראשונה של שו”ת חקרי לב - יורה דעה חלק שלישי, מאת הראשל”צ רבי יוסף חזן זי”ע. שאלוניקי תקס”ו. רישומים בכי”ק של רבי זונדל מסלאנט זי”ע, ”למדרש מנחם ציון”. - ספר שו”ת חקרי לב - יורה דעה חלק שלישי - מאת הגאון רבי יוסף חזן - שאלוניקי תקס”ו | 1806. רבי רפאל יוסף חזן, מכונה היר”ח, מגדולי חכמי איזמיר, עלה לירושלים שם כיהן כהראשון לציון. ספרו שו”ת חקרי לב, מספרי השו”ת המפורסמים ביותר, ומצוטטים במאות ספרי הלכה, אשר יצאו לאור לאחר הדפסת השו”ת.  סדרת ספרי חקרי לב נדפסה בסלוניקי בשמונה חלקים, ועל פני כמעט חמישים שנה, לפנינו כאמור  יורה דעה חלק שלישי. בדף השער רישומים בכתב יד קודשו של הצדיק הגה”ק רבי זונדל מסלאנט זצוקללה”ה, ”למדרש מנחם ציון”.   רבי יוסף זונדל מסלאנט (תקמ”ו, 1786 - תרכ”ה, 1865): אבי ומייסד תנועת המוסר. תלמידו של רבי חיים מוולוז'ין ורבו של רבי ישראל מסלאנט. חתנו רבי שמואל סלאנט רבה של ירושלים, כתב עליו דברים מבהילים: ”כרב גדלו במידות - כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר, היה גדול הדור בתורה כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם ”. באחרית ימיו עלה לירושלים ושימש כמורה ההוראה של העדה האשכנזית בירושלים. בית הכנסת מנחם ציון (מדרש מנחם ציון) בית הכנסת הראשון בעת החדשה שנבנה על ידי העדה האשכנזית בירושלים. נמצא בשימוש עד ימינו. בשנת 1836 יצא ר' אברהם שלמה זלמן צורף למצרים ובעזרת הקונסולים של רוסיה ואוסטריה קיבל פירמאן (צו מלכותי) ממוחמד עלי באשא, שליט מצרים (ששלט באותה עת בארץ ישראל), אשר ציווה ”כי הרשות בידי העדה האשכנזית להקים את ”דיר שיכנז”, דהיינו:”חצר האשכנזים”, (לימים ”החורבה” וסביבותיה), ולבנות בתוכה מעונות ואסר לתבוע מהם את חובות אבותיהם”. בית הכנסת מנחם ציון נחנך בא' בשבט תקצ”ז ושימש כמרכז הקהילה עד בנייתו של בית הכנסת הגדול של חורבת יהודה החסיד בסמוך. רישום נוסף ”קדש למדרש בני משה”,   זהו בית המדרש בני משה בירושלים העתיקה, אותו הקדיש רבי משה זעפרני זלה”ה. במקור: [1], קצ דף. חסרים ששה דפים מדפי המפתחות. כתמים, נקבי ונזקי עש בעיקר בשוליים הפנימיים, מצב בינוני.