בידספיריט | הגהות עתיקות בכת”י: גט פשוט/הפלאה

הגהות עתיקות בכת”י: גט פשוט/הפלאה - שני ספרים אשר נדפסו ע”י הרה”ק חנניא ליפא שפירא מסלאוויטא - סדילקוב תקצ”ג-תקצ”ד. - ספר גט פשוט וספר הפלאה כרוכים יחדיו, אשר נדפסו ע”י רבי חנניא ליפא מז'יטאמיר בן רבי שמואל אברהם שפירא  המדפיס בסלאוויטא. ספר גט פשוט - ביאור על שו”ע הלכות גיטין - מאת רבינו משה בן חביב זלה”ה - סדילקוב תקצ”ד | 1833. בהסכמת הגאון רבי חיים הכהן ראפפורט אב”ד אוסטרהא נכתב ”ה”ה האברך השנון הנגיד מוהר”ר חנינא ליפא  בן כבוד המופלג החכם השלם הנגיד המפורסם מוהר”ר שמואל אברהם נ”י מק' סלאוויטא עלה על רוחו.. להעלות על מכבש הדפוס...” - ספר הפלאה - חידושים על מסכת כתובות - מאת הרה”ק הגאון ציס”ע רבי פנחס הלוי איש הורוויץ זיע”א - סדילקוב תקצ”ג | 1833. במרכזו של שער הספר נכתב ”ע”כ העיר ה' את רוח הרבני המופלג הנגיד מוה' חנינא ליפא בן הרבני בנן של קדושים כש”ת מוה' שמואל אברהם שפירא והוזיל מעות מכיסו להדפיס את ספ' הלז...” יש לציין כי באותה עת, עדיין היה הדפוס בסלאוויטא קיים, והוא נסגר רק כשלש שנים לאחר מכן. ככל הנראה היו אלו יוזמותיו הראשוניות של הרה”ק רבי חנינא ליפא בעולם הדפוס. יוזמה אשר נפסקה בעקבות העלילה והמאסר של אביו הק', ואשר נתחדשה רק לאחר שנים רבות, בהדפסה הראשונה בזיטאמיר תר”ז. על מעלת חשיבות מדפיס זה כתב הגה”ק משומרי אמונים בספרו טהרת הקודש (מאמר קדושת העינים פרק סו): ירגיל עצמו ללמוד מתוך ספר שנדפס על ידי אנשים יראי ה', כמו שהיה המעשה אצל אחד הצדיקים שבא למקום אחד והיה בימי סליחות, ונתנו לו מחזור סליחות ואמר שאינו רואה האותיות, וכן נתנו לו כמה סליחות כמדומה שהיה המחזור סליחות של דפוס סלאוויטא, ואמר עכשיו אני רואה אותיות, כי אותו שמדפיסים אנשים קלי דעת אין נתפס עליהם צורה קדושה. לכן ישתדל כל איש יראי ה' לרכוש ספרים של דפוסים ישנים שנדפסו על פי רוב על ידי אנשים יראי ה', ובפרט בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר נכדי הרה”ק מקאריץ , שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון. רבי משה אריה פריינד גאב”ד העדה החרדית , אמר אודות חשיבות ספרי דפוס סלאוויטא וזיטאמיר: ”תדעו, שאין ערוך לגודל ערכם, ושווה להוציא בשבילם הון רב” . והסביר, כי באותם השנים מרבית הדפוסים נוהלו על ידי משכילים, וגם אלו שבעליהם היו יראים לא נמנעו מלהדפיס ספרי השכלה, אבל בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר היו היחידים שהדפיסו ספריהם על טהרת הקודש כשבמלאכת ההדפסה עסקו רק יהודים יראים ושלמים. כמו”כ סופר עליהם כי הם טובלים את האותיות לפני ההדפסה. משום כך היתה אצל צדיקים חשיבות רבה להשתמש בספרים שנדפסו בסלאוויטא וזיטאמיר, עד כי לפי המקובל היה חוש הראות אצל כמה צדיקים כה מזוכך שלא יכלו לקרוא רק בספרים מדפוס סלאוויטא וזיטאמיר (כמסופר לעיל). בין דפי ההפלאה מופיעים מספר חותמות הגאון רבי בנימין הלוי מובשוביץ, מגדולי הרבנים ברוסיה ורבה של קניזיץ, ולאחמ”כ רבה הראשי של הרצליה ומייסד ישיבת השרון. מספרי חתנו הגאון רבי יצחק יחיאל יעקבוביץ', רבה הראשי של הרצליה במשך 66 שנה, וממקורבי מרן החזון איש זללה”ה. וכן ארבע הגהות ארוכות, ציונים ותיקונים רבים. [2], 74, לד; 169 דף. כריכה פגומה עם עש, כתמים, נקבי עש, בעיקר בחמישה דפים אחרונים של ספר ההפלאה, מצב טוב.