בידספיריט | מרגש וייחודי – ליקוטי הלכות

מרגש וייחודי – ליקוטי הלכות למרנא ה'חפץ חיים' - העותק של מרן האדר”ת זלה”ה עם חותמתו מתחת להסכמתו!!! – רישום ”מוגה” - מהדורה ראשונה של ספר ליקוטי הלכות על מסכת זבחים, מאת מרן החפץ חיים זיע”א – מהדורה ראשונה ורשה תר”ס | 1900 – ”מוגה”. העותק של מרן האדר”ת זלה”ה: בשני השערים, ובין דפי הספר, מופיעים מספר חותמות, בעברית ובלועזית של מרן רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים 'האדר”ת' זלה”ה. ”אליהו דוד בהגאון ר' בנימין ז”ל ראבינאוויץ החופ”ק מיר”. מיקומה של אחת החותמות מרגש במיוחד! והיא מופיעה מתחת להסכמתו של רבינו האדר”ת על ספר ליקוטי הלכות, אשר ניתנה למרן החפץ חיים בשנת תרנ”ז. ככל הנראה זהו העותק המקורי אותו העניק מרן החפץ חיים לרבינו האדר”ת זלה”ה. בהסכמתו החמה, כותב מרן האדר”ת ”לא שבעה עיני מהביט בהם, אין לתאר שמחת לבבי וששון נפשי, בראותי מעשה ידיו להתפאר... וכאשר מאז אתמחי גברא ואתמחי קמיעא ויצא לו מוניטין בעולם, כן ראינהו שגיא כח גם במקצוע זה...” יש לציין כי רבינו האדר”ת אינו מזכיר את שם רבינו זיע”א בהסכמתו, ויתכן כי בתחילה עלתה במחשבתו של מרן החפץ החיים, להוציא את ספרו זה בעילום שם המחבר, כמעשהו בספרו המונומנטלי - ”חפץ חיים”. בהסכמות האחרות, כן מציינים המסכימים את ספרו, כך שככל הנראה נטל מרן החפץ חיים את ההסכמה הראשונה מרבינו האדר”ת, דבר המלמד את מידת הערכה הרבה, אותה העריך מרן החפץ חיים את רבינו האדר”ת זלה”ה. אהבת עולם שררה בין שני גאונים אלו. מסופר כי פעם אחת שהה מרן החפץ חיים בפוניבז' מספר ימים, והתאכסן בביתו של רב העיר האדר”ת. יום אחד נתאווה רבינו האדר”ת לשמש את מרן החפץ חיים, וניגש לסדר את מיטתו, אך מרן החפץ חיים הרגיש בכך, ומצידו עשה כל טצדקי לא להטריח על ת”ח ולמנוע את מרן האדר”ת מלשמשו, עד שהאדר”ת אמר לחפץ חיים בחיוך:  ”אני חכמה שכנתי ערמה” (ישנם כמה גרסאות לסיפור זה...) הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים – האדר”ת זלה”ה (תר”ה – תרס”ה) אב”ד פונביז', מיר, ובסוף ימיו הרב הראשי בירושלים. מנעוריו הוכר כעילוי עצום. בגיל 16 חיבר יחד עם אחיו הגאון רבי צבי יהודה את החיבור שבת אחים. התחתן בגיל 16 בפונוביז', ומיד אחר החתונה למד בקלויז בפוניביז', שם סיים את כל הש”ס בזמן קצר - ”וזכרוני קלט בעה”י את הכל”. בהיותו כבן עשרים ותשע בלבד נתמנה לאב”ד העיר הגדולה פונוביז', ולאחר מספר שנים עלה לכהן פאר בעיר התורה מיר. בשנת תרס”א עלה רבינו לארץ ישראל לבקשתו של מרן רבי שמואל סלאנט, על מנת לשמש לצדו כרב העיר ולירש את מקומו לאחר פטירתו. אך לדאבון לב נפטר רבינו לאחר כארבע שנים, עוד בחייו של מרן רבי שמואל סלאנט זיע”א. מרן זלה”ה התבטא שקיצרו את ימיו בכך שמיקמו את דירתו ממול להר הבית, ובכך הוסב לו צער רב בכל פעם שהבחין בחורבנו! חיבר עשרות ספרים שונים במקצועות התורה, אך רק שניים מהם יצאו בחייו, ועשרות מהם לאחר פטירתו, ביניהם אשר נדפסו לראשונה ממש בשנים האחרונות. בדף הפורזץ, מופיע הרישום המפורסם בספריו של רבינו החפץ חיים זיע”א – ”מוגה” . בדף נ”ח, מופיע תיקון טעות קטן. חתימות רבי חיים יוסף יעקבוביץ', תלמיד אדמו”ר הגה”ק רבי מאיר יחיאל הולשטוק מאוסטורבצה, רב בגרמניה, ר”מ וממייסדי ישיבת קול תורה בירושלים. ומספרי בנו מרן הגאון רבי יצחק יחיאל יעקבוביץ', רבה הראשי של הרצליה במשך 66 שנה, וממקורבי מרן החזון איש . כרוך עם מסכת זבחים דפוס ורשה תרנ”ט. ג, ג, ב-עד דף. לפני מסכת זבחים מופיע שער מעטפת נדיר ”ליקוטי הלכות” בצבע וורוד! – לא ראינו דוגמתו בעותקים אחרים! כריכה פגומה, עם הדבקות. דפים מנותקים, מצב טוב.