בידספיריט | ספר צל”ח (ציון לנפש חיה),

ספר צל”ח (ציון לנפש חיה), על מסכתות ברכות, מאת רבינו הנודע ביהודה. פראג, תקנ”א 1791. מהדורה ראשונה! נדיר! עותק מיוחס! ספר ציון לנפש חיה, צל”ח על מסכתות ברכות, מאת הגאון רבי יחזקאל לנדא, 'הנודע ביהודה'. דפוס Elsenwangerische Schriften, פראג, תקנ”א 1791. מהדורה ראשונה ונדירה, העותק האישי של רבי אריה ליבוש כהנא אב”ד אפאהידא. [3], פב דף. בדף השער נכתב שהספר הוא 'על מסכת ברכות וביצה', אך בפועל הודפסו רק החידושים על מסכת ברכות. הצל”ח על מסכת ביצה יצא לאור בשנת תקנ”ט. עם חותמות רבות של 'רבי אריה ליבוש כהנא (LEB KAHAN) אב”ד אפאהידא והגליל, חונה פה קלויזש', ועם חתימת כתב ידו 'קאהאן'. רבינו יחזקאל הלוי סגל לנדא (תע”ד-תקנ”ג) - מגדולי עמודי ההוראה שבכל הדורות אשר כל בית ישראל נשען עליו. מגיל צעיר נודע כאחד מגדולי גאוני דורו. מגיל שלש עשרה עד גיל שלושים דר בעיר ברודי, שהיתה אחד ממרכזי התורה הגדולים שבאותו הדור. בה היה הקלויז המפורסם שהסתופפו בצלו כמה מגדולי אותו הדור. בברודי כיהן כעשר שנים כאב”ד באחד מארבעת בתי הדין שהיו בה. בתקופת מגוריו בברודי התיידד עם חכמי הקלויז המפורסמים, בהם רבי חיים צאנזיר ורבי גרשון מקיטוב (גיסו של מרן הבעש”ט). בשנים ההן למד את כתבי האר”י בחברותא עם הגר”ח צאנזיר, גדול יושבי ה”קלויז”. בשנת תק”ה בערך עבר לכהן ברבנות העיר יאמפלא, ובשנת תקי”ד עלה לכהן ברבנות העיר הגדולה פראג וגלילותיה. בשבתו בפראג הנהיג את נשיאותו ברמה, והתפרסם כאחד מגדולי מנהיגי הדור. בפראג הקים ישיבה גדולה שבה העמיד אלפי תלמידים, מהם רבים מגדולי אותו הדור. תלמידו הנודע רבי אלעזר פלקלס בעל ”תשובה מאהבה”, כותב עליו בהספדו: ” העמיד כמה אלפים תלמידים בעולם, מהם כמה מאות מורי הוראות בישראל ויושבי כסאות למשפט” (עולת החודש השלישי, יז, דף פה ע”א). שאלות לאלפים נשלחו אליו ממקומות מרוחקים ביותר. כשמונה מאות וחמישים מתשובותיו נדפסו בספריו ”נודע ביהודה”. ספריו שנדפסו בחייו, ”שו”ת נודע ביהודה – מהדורא קמא”, וחידושי צל”ח על מסכתות פסחים וברכות, הוציאו לו שם עולם כבר בחייו [בספרו ”נודע ביהודה” – מהדורא תניינא (שנדפס לאחר פטירתו, פראג, תקע”א) נדפסו תשובות ממנו לעשרות ומאות, על קושיות שנשלחו אליו ממחוזות שונים, על ספרו הראשון]. החיד”א בספרו ”שם הגדולים” כותב על הספר ”נודע ביהודה”: ”תשובותיו מיוסדות על אדני הפלפול והסברא חריפות ובקיאות, והרביץ תורה בישראל בספריו ותלמידיו... החכם בחכמתו יכיר מספריו כי רב הוא ומופלא מגדולי הדור, גאון עז תהלות ישראל וגדול כבודו...”. ה”נודע ביהודה” כותב באחת מתשובותיו על אחד מחידושיו שחידש: ”ולדעתי כיוונתי בזה דבר אמיתי בתורת משה” (אבן העזר, מהדורא תניינא, סימן כג, ב). על תשובה זו כותב בעל ה”חתם סופר” באחת מתשובותיו (ח”ב, אבה”ע, סימן צה): ”ודבר אלקים בפיו, אמת”. על גדולת וקדושת הספר ופסקיו, אמר בעל התניא: ”הרב מפראג היה יחיד בדורות בהוראותיו, והיה ה' אתו, שקלע אל השערה ולא החטיא המטרה האמתית בכל דבר אשר הורה...” (מופת הדור, עמ' עד). הרה”ק רבי אריה ליבוש כהנא (תרכ”ה-תש”ג, 1865-1942) – אב”ד אפאהידא והגליל, בנו של אב”ד סיגט הצדיק רבי יצחק אייזיק כהנא (שהיה מצאצאי בעל 'קונטרס הספיקות', וחתנו של הגאון בעל 'מראה יחזקאל'). חתנו של הרה”ק רבי יחזקאל פאנעט מדעעש בעל 'כנסת יחזקאל'. בצעירותו התייתם מאביו, והיה תלמידם של דודו הרה”ק רבי מנחם מנדל פאנעט מדעעש בעל 'מעגלי צדק' ושל הרה”ק בעל ה'ייטב לב' מסיגט. מסופר כי בהיותו לומד תורה בקדושה וטהרה אצל דודו, זכה לגילוי אליהו. משנת תרנ”ה (1895) התגורר בכפר אפאהידא שליד קלויזנבורג והתמנה שם לאדמו”ר. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לקלויזנבורג וכיהן שם כרב בית המדרש 'עבודת כהונה'. הרב אריה ליבוש נפטר בקלויזנבורג בי”א בחשוון תש”ג, במהלך מלחמת העולם השנייה. אוצר הרבנים 3316. כריכה קדמית מחוברת ל[4] דפים ראשונים ומנותקת משאר הספר, כתמים, פגמים והדבקות בשולי מספר דפים, מצב בינוני.