כתבי יד מגדולי ישראל. חתם סופר ותלמידיו ומשפחתם. גדולי הונגריה, ליטא, ופולין. ספרים חשובים ונדירים.
|
פריט 15:
מכתב מנהיגי ישיבת חברון. המשגיח רבי יהודה לייב חסמן - וראש הישיבה העילוי רבי אהרצ'יק קובנער.
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $480
מחיר פתיחה:
$
300
הערכה :
$400 - $600
עמלת בית המכירות: 20%
למידע נוסף
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
מכתב מנהיגי ישיבת חברון. המשגיח רבי יהודה לייב חסמן - וראש הישיבה העילוי רבי אהרצ'יק קובנער.
שני מכתבים בקשות שתדלנות אצל ד"ר וואלך עבור רבי זוסיא אברומוביץ מהעיר פרילוקי אשר הוא "מהמוצלים מארץ הדמים אשר סבל הרבה שם והוא ירא אלוקים" - שיקבל מכתב תעודה על אומנות המילה...
המכתב הראשון בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אהרן כהן, ראש ישיבת חברון. ומצטרף אליו רבי יהודה לייב חסמן.
הרב אהרן כהן (תרס"ד - תשכ"א) היה ראש ישיבת חברון. נולד בעיירה גרינבארג הממוקמת בפאתי העיר קובנא לחיה שרה והרב אברהם מרדכי כהן, בנו של הרב יוסף כהן רב העיירה גרינבארג, חסיד קוידינוב שהיה מלמד בחדר של העיירה. בילדותו למד אצל אביו ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה לצד הרב מרדכי שמואל קרול והרב דב מאיר רובמן. בהיותו כבן חמש עשרה עבר ללמוד בישיבת כנסת ישראל שהייתה אז בקרמנצ'ונג ולאחר מכן עבר עמה לסלבודקה שם למד בחברותא עם הרב אפרים זאב גרבוז ויחדיו השלימו את לימוד כל מסכתות הש"ס. נודע בקרב רבני הישיבה ותלמידיה כגדול בתורה וכונה בפיהם "העילוי רבי אהרצ'יק קובנער" (העילוי רבי אהרן מקובנה). בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל יחד עם בני ישיבת סלובודקא שהשתכנה בחברון. בי"ד בסיון תרפ"ט נישא לצילה, בתו של הרב משה מרדכי אפשטיין. בשנת תרצ"ד, לאחר פטירת חותנו, החל למסור שיעורים בישיבת חברון וכעבור זמן התמנה לאחד מראשי הישיבה. נפטר בי"ח בסיון תשכ"א לאחר מחלה.
רבי יהודה לייב חסמן [תרכ"ט- תרצ"ו 1869-1936], 'הסטוצ'ינר' מראשי תנועת המוסר. בשנת תרמ"ח (1888) החל את דרכו בבית ה"תלמוד תורה" שבקלם תחת חסותו של הרב שמחה זיסל זיו, ה'סבא מקלם'. לאחר חתונתו עסק לפרנסתו במסחר, כדרכם של חניכי שיטת קלם. הוא פתח חנות לממכר קמח, בה שהה חלק מיומו, ואת שאר זמנו הקדיש ללימוד תורה ולהשתלמות בתורת המוסר. כשנתיים לאחר נישואיו החליט לחדול מכל מלאכה ולהתמסר ללימוד התורה. היה זה לאחר שרבו, ה'סבא' מקלם, העיר לו כי על שרוולו יש סימני קמח. על פי שיטת קלם, היה בזה פגם נורא שהעיד על מצב אישי נחות, ובעקבות זאת החליט חסמן לחסל את עסקיו ולנסוע לישיבת וולוז'ין. בוולוז'ין שהה במשך שנה, עד לסגירתה, בשנת תרנ"ב (1892). לימים שמש ראש ישיבת שטוצ'ין, ומנהלה הרוחני של ישיבת טלז וחברון. מחבר ספר 'אור יהל' על פי שיטת המוסר.
מכתב מנהיגי ישיבת חברון. המשגיח רבי יהודה לייב חסמן - וראש הישיבה העילוי רבי אהרצ'יק קובנער.
שני מכתבים בקשות שתדלנות אצל ד"ר וואלך עבור רבי זוסיא אברומוביץ מהעיר פרילוקי אשר הוא "מהמוצלים מארץ הדמים אשר סבל הרבה שם והוא ירא אלוקים" - שיקבל מכתב תעודה על אומנות המילה...
המכתב הראשון בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אהרן כהן, ראש ישיבת חברון. ומצטרף אליו רבי יהודה לייב חסמן.
הרב אהרן כהן (תרס"ד - תשכ"א) היה ראש ישיבת חברון. נולד בעיירה גרינבארג הממוקמת בפאתי העיר קובנא לחיה שרה והרב אברהם מרדכי כהן, בנו של הרב יוסף כהן רב העיירה גרינבארג, חסיד קוידינוב שהיה מלמד בחדר של העיירה. בילדותו למד אצל אביו ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה לצד הרב מרדכי שמואל קרול והרב דב מאיר רובמן. בהיותו כבן חמש עשרה עבר ללמוד בישיבת כנסת ישראל שהייתה אז בקרמנצ'ונג ולאחר מכן עבר עמה לסלבודקה שם למד בחברותא עם הרב אפרים זאב גרבוז ויחדיו השלימו את לימוד כל מסכתות הש"ס. נודע בקרב רבני הישיבה ותלמידיה כגדול בתורה וכונה בפיהם "העילוי רבי אהרצ'יק קובנער" (העילוי רבי אהרן מקובנה). בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל יחד עם בני ישיבת סלובודקא שהשתכנה בחברון. בי"ד בסיון תרפ"ט נישא לצילה, בתו של הרב משה מרדכי אפשטיין. בשנת תרצ"ד, לאחר פטירת חותנו, החל למסור שיעורים בישיבת חברון וכעבור זמן התמנה לאחד מראשי הישיבה. נפטר בי"ח בסיון תשכ"א לאחר מחלה.
רבי יהודה לייב חסמן [תרכ"ט- תרצ"ו 1869-1936], 'הסטוצ'ינר' מראשי תנועת המוסר. בשנת תרמ"ח (1888) החל את דרכו בבית ה"תלמוד תורה" שבקלם תחת חסותו של הרב שמחה זיסל זיו, ה'סבא מקלם'. לאחר חתונתו עסק לפרנסתו במסחר, כדרכם של חניכי שיטת קלם. הוא פתח חנות לממכר קמח, בה שהה חלק מיומו, ואת שאר זמנו הקדיש ללימוד תורה ולהשתלמות בתורת המוסר. כשנתיים לאחר נישואיו החליט לחדול מכל מלאכה ולהתמסר ללימוד התורה. היה זה לאחר שרבו, ה'סבא' מקלם, העיר לו כי על שרוולו יש סימני קמח. על פי שיטת קלם, היה בזה פגם נורא שהעיד על מצב אישי נחות, ובעקבות זאת החליט חסמן לחסל את עסקיו ולנסוע לישיבת וולוז'ין. בוולוז'ין שהה במשך שנה, עד לסגירתה, בשנת תרנ"ב (1892). לימים שמש ראש ישיבת שטוצ'ין, ומנהלה הרוחני של ישיבת טלז וחברון. מחבר ספר 'אור יהל' על פי שיטת המוסר.
תפריט נגישות
