בידספיריט | כרזה נדירה קריאה לחיזוק ביהכ”נ

כרזה נדירה קריאה לחיזוק ביהכ”נ ”תפארת ישראל” [ר' ניסן ב”ק] שע”ש האדמו”ר רבי ישראל מרוזין. מנכדיו האדמו”רים מהוסיאטין, סאדיגורה, טשורטקוב, ובויאן. ירושלים תש”ג    כרזה מאוד נדירה מנכדי רבי ישראל מרוזי'ן - האדמו”רים מהוסיאטין, סאדיגורה, טשורטקוב, בויאן, ודראהביטש. הכרזה הודפסה ביום ההילולא של רבי ישראל מרוזי'ן זצ”ל, ג' חשון תש”ג, ובה פרסום ההחלטה מאסיפה שהתקיימה באותו יום בבית הכנסת ”תפארת ישראל” שעל שם האדמו”ר רבי ישראל מרוזי'ן זצ”ל, בה החליטו לייסד חברה בשם ”תפארת ישראל” ”שתפקידה יהיה לחזק את בדק הבית ולהחזיק את ידי הבאים שמה ערב ובוקר לשפוך שיח לפני ה' ולעסוק בתורתו הקדושה”... לצערנו התרוקנה העיר העתיקה מרוב יושביה לרגלי הסיבות המעציבות הידועות, בא בית הכנסת המפואר הזה לידי מצב של עזיבה בכל בחינה... בבקשה להתחבר לחברה הנ”ל ולתמכה בכל כוחם.. ולהחזיר את עטרת תפארת ישראל ליושנו” בתוכן הכרזה מודגש שבית הכנסת הוא על שם האדמו”ר רבי ישראל מרוזי'ן ושנבנה על מגרש קנין כספו במצותו, וביגיעת בנו האדמו”ר רבי אברהם יעקב מסאדיגורא זצ”ל, ובהשתתפות אחיו הצדיקים הקדושים – בפיקוח החסיד המפורסם הר' ניסן בק. חתומים על הכרזה האדמו”רים: רבי ישראל במו”ה מרדכי פייבש – הוסיאטין   רבי יעקב במוה”ר יצחק - מבאהוש  רבי שלמה חיים במוה”ר ישראל - מסאדוגורה  רבי נחום מרדכי במוה”ר ישראל זצ”ל - טשורטקוב  רבי מרדכי שלום יוסף במוהר”ר אהרן מסאדוגורה – פשמישל רבי ישראל במוהר”ר יצחק זצ”ל - בויאן  רבי אברהם יעקב במו”ה חיים מאיר יחיאל - מדראהביטש  רבי צבי אריה במהר”ר מרדכי יוסף זצל”ה  רקע: בית הכנסת 'תפארת ישראל' שהיה מכונה גם בשמו 'ר' ניסן ב”ק'ס שוהל',הוא בית כנסת ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. בית הכנסת הוקם על ידי חסידי רבי ישראל מרוז'ין ובנו רבי אברהם יעקב (הראשון) מסדיגורא, ונקרא ”תפארת ישראל” על שמו.  הרוח החיה בהקמת בית הכנסת היה ניסן ב”ק שהיה איש ציבור ירושלמי ומראשי חוג החסידים בירושלים. ניסן ב”ק גם היה גבאי ראשי בבית הכנסת עד למותו בשנת 1899. עקב כך נקרא בית הכנסת בפי תושבי ירושלים ביידיש: 'נישע'ס שול' כלומר בית הכנסת של ניסן ומכאן שמו השני של בית הכנסת 'ניסן ב”ק'. הרבי מרוזין התבטא לפני הקמת בית הכנסת על חשיבותו, ואמר שבזמן שהיה בית המקדש קיים, היו התפילות של כל יהודי עוברות ועולות ממקום המקדש, ועתה, בזמן הגלות, יעברו התפילות דרך מקום בית הכנסת תפארת ישראל בעקבות ירידת קרנו של הרובע היהודי לטובת העיר החדשה שמחוץ לחומות, וההגירה המסיבית לשכונות החדשות, מצבו של בית הכנסת התדרדר מאוד. נעשו ניסיונות לשקם את המקום ולהשיב לו את זוהרו, ואף הוקמה ”חברת תפארת ישראל”, שבין פעולותיה, חיברה את הבניין לרשת החשמל, אך לקדמותו המקום לא שב. כשכנו, בית הכנסת החורבה, שימש גם ”תפארת ישראל” כעמדה ללוחמי הרובע היהודי במלחמת העצמאות. במלחמת העצמאות, לאחר כיבוש העיר העתיקה בידי הירדנים, הרסו הירדנים את בית הכנסת ובזזו את תכולתו, ורק חלק מחזיתו שרד.