פולמוס הלכתי אודות המקווה של רבי מרדכי בוקסבוים בשערי חסד שבירושלים ומכתב תקיף נגד הדיין דק"ק סעליש הגאון רבי שמואל גרינוואלד זצ"ל מאת הגאון רבי זלמן חיים קליין דומ"ץ דק"ק גלאד וגאלדא.
לפנינו מכתב תורני ופולמוסי בהלכות מקווה מאת הגאון רבי זלמן ליב קליין זצ"ל בנידון המקווה של הרבני עו"ד ר' מרדכי בוקסבוים ז"ל שבנה בגבול שכונת רחביה-שערי חסד בירושלים בית רב-מידות (שתוכנן על ידי האדריכל והצייר ליאופולד קרקאור), ובו התגורר. [נציין שבבית זה אף זכה לשכן בכבוד רב בשנת תש"ו, את הרב מטשעבין שהגיע אז לארץ בחוסר כל]. אף מקווה טהרה בנה לעצמו והיה צריך להכשירו, וכנראה הזמין את הרב דירושלים לבוא ולעיין בהכשר המקווה. נראה שרבינו שלח את שליחו והוא מיודעינו רבי זלמן חיים קליין שהיה בקי במקוואות ולעיין בהכשרה ולאחמ"כ העלה הדברים ע"ג הכתב ושלח אגרת לרבו.
מכותלי המכתב נראה שהדיין בק"ק סעליש ה"ה רבי שמואל גרינוואלד הביע דעתו בנידון מקווה זו וכפי הנראה פסל את המקווה, וע"ז נדון המכתב, שהנ"ל טעה בנידון טעות גדולה ועירבב בין שאובין דאורייתא לשאובין דרבנן והמקווה כשרה למהדרין. במכתב מאריך מאוד להקשות על הדיין הנ"ל, וכן ביטויים חריפים בריתחא דאורייתא.
למכתבו צירף העתק ממכתבו ששלח אל הג"ר שמואל גרינוואלד ובו פורש את כל טיעונים ופירכות לפסקו של הגאון הנ"ל.
חוץ מענין המקוה והכשרה, שאובין דאורייתא ודרבנן, בחומרת הדברי חיים מצאנז, דברי החת"ס, שיטת הראב"ד בנטל סאה ונתן סאה, השקה וזריעה, בור השקה השני ועוד, יש במכתבים פרטים נוספים בענינים שונים, בהקשר דומה או אחר שנביאם להלן בתמצית, תן לחכם ויחכם.
• מזכיר את
הרב דוד באראון שגם עסק בהכשר מקווה זו– לא מצאנו אודותיו פרטים.
• מספר על היותו בארה"ב אצל א' מנכדי בעל
הדברי חיים מצאנז וראה את המקווה שלו "אשר תיקן הרב מחברון"...
• בסוף המכתב הוא מסיק, "ו
כן נעשה המקווה של הד"ר הנ"ל שהמים שאובין באים לתוך האוצר א' ע"י המשכה ואין יד אדם שולט לא בנתינה ולא בנטילה".
• מזכיר את יחוסו שהוא נכד הדיין מישוב אורישאור שליד דעעש, ואשר אמר עליו הגה"ק רבי משה פאנעט אב"ד דעעש בשם אביו הגדול בעל המעגלי צדק זי"ע, בזה"ל, "ז
קיני היה חד בדרא הן בחריפות ובקיאות והן בצדקות והיה נחבא אל הכלים". ולכן כשבא [כותב המכתב] פעם אחת בצעירותו לפני הגה"ק רבי משה פאנעט מדעעש, מיד קם לכבודו אע"פ שהיה איש חלש. וכן נכד
הדיין רבי בעריש שטיין מישוב הידאלמאש, "אשר קודם פטירתו זה עשרים שנה לא אכל שום דבר מן החי, והיה טמיר ונעלם והוא היה מגזע של מרן הבית יוסף זי"ע".
הגאון רבי זלמן חיים קליין (תרי"ט - תשי"א) נולד בהאדאד לאביו רבי אברהם יוסף קליין חתן רבי צבי שטיין מהאדאד. את רוב תורתו קיבל מהגה"ק רבי שמואל עהרנפעלד ממאטערסדארף זי"ע בעל "חתן סופר". כמו"כ הסתופף בצל צדיקי הדור. בראש וראשון נסע בשליחות רבו אל הגה"ק בעל ייטב לב מסיגעט זי"ע שגם הראה לו אותות חיבה בקוראו "דער מאטערסדארפער בחור". בילדותו עוד זכה לראות את הרה"ק בעל "בית אהרן" מקארלין זי"ע וגם נסע אל הרה"ק מהר"י מבעלזא ואל הגה"ק משינאווע ועוד הרבה צדיקים.
בשנת תרע"ד חידש חידוש גדול אשר הרעיש את עולם התורה, באופן עשיית המקוה שתהיה אליבא דכל הדעות וגם משוכלל ונוח מכל הבחינות (בלשונו "מאדערן מקוה כמו בפראנקפורט") והתפלפל בשה עם כל גדולי דורו כמו: הג"ר שמואל ענגיל, הג"ר אברהם יהושע פריינד מאונטערדאם ונאסויד, אדמו"ר ריי"ץ מלובאוויטש, אדמו"ר רבי יהודה אריה מנאוואמינסק - וואלאדאווע, אדמו"ר רבי שלום יוסף מטריסק, מהרי"ץ דושינסקי ועוד. במאמריו הוא גם מעתיק שמועות מהגאונים הקדושים מהדור הקודם ה"ה בעל הדברי חיים מצאנז (ששמע מפי משמשו בקודש) ובעל ייטב לב מסיגעט ובעל "מעגלי צדק" מדעעש.
גם כ"ק אדמו"ר מהר"י ט"ב מסאטמאר זי"ע קראו בחיבה "רבי זלמן פון די מקואות".
באלול תרפ"ח נסע לארה"ב וזכה להעמיד שם הדת על תילה בכמה ענינים ובנה מקואות מהודרים עפ"י כל הדעות. בשנת תרצ"ד התיישב בירושלים והיה מעורב בעניני הכלל נגד פורצי הגדר בחומת הצניעות. היה מקורב מאוד אצל גאוני וצדיקי ירושלים ובפרט אצל הגה"ק מהרי"ץ דושינסקיא זי"ע.
הרבני עו"ד ר' מרדכי בוקסבוים. [תרנ"ח-תשי"ט] משפטן ועסקן דגול. למד אצל דודו רבי יהושע בוקסבוים אב"ד גאלנטא וכן אצל המהרי"ץ דושינסקי. לאחר עלייתו לארץ ישראל שימש יועץ משפטי של תנועת אגודת ישראל. היה מקורב לגדולי הרבנים ואישי הציבור בירושלים ובהם רבי יוסף חיים זוננפעלד, רבי יוסף צבי דושינסקי, ד"ר משה וולך ואחרים, וכן לנכבדי העיר מכל הדתות. היה המייצג של היהדות החרדית מול המנדט הבריטי והשלטון בא"י. סייע רבות למוסדות תורה. מימן את בניית ביהכנ"ס דחסידי ברסלב בשערי חסד-מקום מגוריו. בנו יחידו היה רבי יוסף בוקסבוים ז"ל, מקורבם של גדולי ישראל – מייסד המכון הספרותי הגדול, "מכון ירושלים".
מפרט: [3] דפים כפולים, (11 עמודים כתובים). בכתב יד צפוף וקריא לקריאה. מידות: 19.5\25 ס"מ. מצב טוב-טוב מאוד.