פולמוס סיגעט-ויז'ניץ בקהילת אויבער אפשא. 3 העתקי מכתבים שלא נדפסו מהגה"ק ה'עצי חיים' מסיגעט להגאון רבי שאול ...

פולמוס סיגעט-ויז'ניץ בקהילת אויבער אפשא. 3 העתקי מכתבים שלא נדפסו מהגה"ק ה'עצי חיים' מסיגעט להגאון רבי שאול בראך אב"ד קאשוי. תרפ"ה | 1925.

רקע:

אויבער-אפשע - כפר בנפת ראחוב. עד 1918 היה האזור במחוז מאראמארוש, הונגריה. אחרי מלחמת העולם הראשונה חולק מחוז מאראמארוש בין רומניה לצ'כוסלובקיה. אויבער-אפשע צורפה לצ'כוסלובקיה.

הקהילה הייתה שייכת לגליל רבנות סיגעט ולאדמו"רי השושלת לבית סיגעט הייתה השפעה רבה על הקהילה. רבים מצעירי הכפר המשיכו את לימודיהם אצל רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, בעל "ייטב לב" ואצל בעל "קדושת יום טוב" וה'עצי חיים'.

על רקע סכסוכים בין חסידי ויז'ניץ (שהיו הרוב) לבין חסידי סיגעט, הקים בסוף המאה ה- 19 גביר העיירה, ר' וואלף ויזל, בית מדרש, שבו התפללו חסידי סיגעט. בתקופת השלטון הצ'כי הוקם בית המדרש השלישי, בנוי אבן, שהיה פתוח בשבתות ובחגים עבור מתפללים מחסידי סיגעט.

בשנת תרפ"ד, בעקבות ניתוק הכפר מסיגעט (שנותרה בתחום רומניה), נתמנה רבי דוד יצחק אייזיק רוזנוואסער הי"ד כרב הכפר. בחרו בו חסידי ויז'ניץ, ספינקה וקרטשניף, והתנגדו לו חסידי סיגעט שטענו סחזקת הרבנות שייכת למשפחת טייטלבוים לשושלת סיגעט – הוא מורם ורבם בעל העצי חיים. במשך שנים שרר מתח בין הפלגים על רקע מנוי הרב ובחירת השוחטים.

הרב אב"ד דחוסט נדרש לסוגיה זו ופעל שיקבלו את הרב אך ורק למשרה "דיין" ולא כרב אב"ד מחמת חזקת הרבנות לעצי חיים. חסידי סיגעט פעלו להקים קהילה ושחיטה נפרדת, אך לא יכלו מחמת חוקי המדינה לאשר קהילה אורטודוכסית יחידה בכל עיר, אי לזאת חשבו לפותחה במסגרת קהילה ספרדית-חסידים'. המחלוקת הייתה מלווה בכל מיני פעולות משני הצדדים ועגמנת נפש רב. המחלוקת דאכה עם פטירתו ללא עת של בעל העצי חיים זצ"ל קרוב לזמן המחלוקת בשנת תרפ"ו.

על מחלוקת זו יצא לאור כרוז בשעתו בשנת תרפ"ה בשם "קושטא קאי" (מו"ל לא ידוע-אך ע"י חסידי סיגעט) בו הם מכחישים את הצטרפותם לסטטוס קוו, ומובא בו מכתבם של ראב"ד ראדמישלא-רבי שמואל אנגעל, ואב"ד קאשוי-רבי שאול בראך.

תוכן: לפנינו 3 העתקי מכתבים מכ"ק הגה"ק רבי חיים צבי טייטלבוים בעל העצי חיים אדמו"ר ואב"ד סיגעט זצ"ל להגה"ק רבי שאול בראך זצ"ל, העתיקם למשמרת המשמש בקודש של העצי חיים - רבי משה הכהן קאהן.

מכתבים אלו הם אוצר בלום אשר לא באו בדפוס זה כמאה שנה, כתובים בתמצית לבו ובכאב גדול של מרן זצ"ל, בו כותב באריכות על פרשיה זו, על חזקתו מימים ימימה לבית אבותיו, על חסידיו שהם אנשים יראים וחסידים מופלגים הרוצים להנתק מהקהילה הכללית ולאכול אך ורק משחיטת יראים ושלמים ולא להכשל ח"ו, מזכיר את פסק הרבנים לטובת קהילתו, ואת המלשינות והמסירות שעשו הצד שכנגד, ועוד דברים בעניני חוקי הקהלות והמסתעף.

תוכן המכתבים

יש אריכות בפרטי הענינים, נקטנו רק חלק מהענינים ובקיצור נמרץ, בהשמטת דברי הפולמוס עצמם, ובפרט על האישים המדוברים, תן לחכם ויחכם.

• מזכיר את ה"ה יצחק צבי מזבאריב שהרב מקאשוי שומע לקולו, וכבר ידוע על מעשיו בסטרופקוב נגד הרב המכהן שם – מאריך עליו דברים כדרבונות.

• מבקש עוד מהרב מקאשוי לחזור בו ממה שכתב להרב מחוסט.

• על החשדות שנחשדו חסידי סיגעט להתארגן במסגרת קהילת סטטוס קוו, כותב רבינו, "כהדר"ג נ"י יודע שענין הארטדאקסיא הוא דבר אשר נצטערו בו אבותינו זללה"ה ומסרו נפשם ומאודם על זה וכי נחשב אני בעיניו זה ח"ו להתיר את הסטטוס קווא".

• על הטענה שטען הרב מקאשוי שצריכים להקים בי"ד חדש, כי הבי"ד שנברר מקודם פעל ללא הרשאה הצד השני, אומר רבינו בכאב וכי חושב כבודו שהרב מחוסט ישב כסא למשפט ללא הרשאה?

• ועל דבר השמועה שרוצים לקבל את גיסו כרב או את חתנו הרב מסלאטפינא – זה שקר ואינו אמת כלל.

• מזכיר את המחלוקת הקודמת בסיגעט ועוד ערים בענין חוקי הקהלות ושאינם דומים כלל למחלוקת זו.

• מזכיר את חתן הרה"צ מקרעסטיר במחלוקתו עם הרב מהעלמעץ.

• מדבר על ביזוי הרבנים.

• מזכיר את הרב מבארדיאוב שכאילו נוטה לצד השני – מאריך בענין זה.

• מבקש את מחילתו שמא פלטה קולמסו דברים אשר לא לכבודו, אך ההכרח לא יגונה.

הגה"ק האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגעט, בעל ה'עצי חיים' זצ"ל. בנו הגדול של בעל הקדושת יו"ט ואחיו של בעל הדברי יואל מסאטמר ולמעלה בקודש עד לריש השושלת בעל הישמח משה מאיהל זי"ע. חתן הרה"ק רבי שלום אליעזר מראצפארט הי"ד בנו של הדברי חיים מצאנז זי"ע. גאון ועילוי מפורסם מנעוריו. תוך כדי שחסידיו הנעמדו באלפים היו מקריאים לפניו קוויטלאך להוושע בדבר ישועה ורחמים היה הוגה ומעיין בסוגיות החמורות ואף עונה תשובות ומאציל מברכותיו בחדא מחתי. מגדולי האדמורי"ם והגאונים בדורו. נפטר לפתע בצעירותו בשנת תרפ"ו. זקנם הגדול של כ"ק האדמורי"ם שליט"א לבית סאטמר.

הגאון רבי שאול בראך אב"ד קאשוי (תרכ"ה-ת"ש). תלמידו המובהק של המהר"ם שיק אם כי היה בצעירותו ממש, מ"מ את רוב חכמתו קיבל ממנו. מגדולי רבני וצדיקי הונגריה בדור שלפני השואה ומחבר פורה של עשרות ספרים בכל תחומי הפרד"ס, העמיד תלמידים רבים וישיבתו הייתה מהחשובות בהונגריה. קנאי גדול ולוחם מלחמות ה'. הסתופף ונסע אל צדיקי הדור לבית בעלזא, שינאווא צאנז ועוד. חזה את השואה לפני פטירתו והזהיר ע"כ.

מפרט: [5] דפים (11 עמודים). גדלים שונים. חלק מהמכתבים נשרפו בקצוות ובחלקם אף בשולי הטקסט וחסרים תיבות, המשך המשפטים וכד', אבל רובם ככולם נקראים היטב בכתב ברור ומסודר. באופן כללי- מצב בינוני-טוב.