Letters and manuscripts from Gedolim of Hungary, Galicia, Poland and Lithuania.
International Shipping DHL: $30 ~ We combine shippings
|
ЛОТ 205:
Controversy of the Frankfurth "Adat Yeshurun" community, founded by Rabbi Shamshon Rafael Hirsch. ...
далее...
|
|
|
Продан за: $700
Стартовая цена:
$
600
Комиссия аукционного дома: 23%
НДС: 17% Только на комиссию
|
Controversy of the Frankfurth "Adat Yeshurun" community, founded by Rabbi Shamshon Rafael Hirsch. Letter by Rabbi Yosef Yonah Horowitz. 1930
----------------------------------------------- ------------------------------
פולמוס קהילת "קהל עדת ישורון" בפרנקפורט, מיסודו של רבי שמשון רפאל הירש – מכתב שו"ת מאת רבי יוסף יונה צבי הלוי הורוויץ אב"ד פפד"מ. תר"ץ
תוכן: 6 דפים מלאי תוכן אודות פולמוס ודין תורה בקהילת פרנקפורט דמיין בשנת תר"ץ, כדלהלן:
מעט לפני עלות היטלר ימ"ש לשלטון, נתרועע מצבה הכספי של הקהילה היחודית "קהל עדת ישורון" מיסודו של הגרש"ר הירש זצ"ל, שכללה גם מוסדות חינוכיים חשובים – בתי ספר.
הנהלת הקהילה החליטה בלית ברירה לפטר חלק מהמורים בבתי הספר, אך לנגדם עמד חוקי המדינה שאין ביכולתם לפטרם. ברם, את " המלמד" שלימד גמרא עם גפ"ת לתלמידים הגונים ושלא היה נכלל בצוות הרשמי של הקהילה, כן היה באפשרות לפטר מחמת שחוקי המדינה לא חלו עליו. המלמד צווח ככרוכיא על הנסיון לפטרו וטען בפתגם המפורסם, "וכי בשביל שאני זכר הפסדתי".
לאחר שמוע כל הטענות ישבו כבוד הדיינים יחדיו בבי"ד ופסקו שאכן אי אפשר לסלק את המלמד מהתמנותו כמבואר בפוסקים.
על פסק דין זה, קמו עוררין וטענתם בפיהם שהיות ואחד מהדיינים שהשתתף בהרכב הבי"ד ושמו רבי יעקב הורוויץ אב"ד דיסלדורף השתתף בעבר באיזה הרכב של "דיינים מכת הנעאלאגן" בנושא מסוים, ואי לזאת הוא פסול לדון בכלל וכלשונם, "הלך אל ב"ד של קשר בוגדים".
מצד המערערים ובא כוחם היה רבי יוסף ברייער בנו של רבי שלמה זלמן ברייער ונכדו של הגרש"ר הירש זצ"ל מייסד הקהילה הקדושה. במכתבו הוא כותב בחריפות רבה נגד הדיין ונגד פסק הבי"ד, "ודעתי דעת תורה.. שהדבר מאוד פוגע בכבוד הקהילה ויסודותיה, וכל אנשי קהילתנו שאהבת הרקהילה וכבודה בערה בלבם יקומו כאיש אחד ויאמרו הדעת אינה סובלת שאיש כזה יהיה דיין עלינו".
רבינו כותב במכתבו שאכן שאל את הדיין הנ"ל אודות זה, והדיין ענה לו שהאמת רק פעם אחת עמד כטוען בהרכב הנ"ל עם אפי' עו"ד נכרים, וכלל לא קשור לבית דין של כת הנאלוגין ואינו יושב עמהם אף פעם, וכן את שכרו מהרבנות מקבל מהקהילה החרדית וכן השחיטה ואין לו שום משא ומתן עם כל כת הנאלוגין ושר דברו נגדו.
רבינו עצמו דן בתשובה נפרדת אודות מעמד הדיין הנ"ל ומעלה ארוכה שראוי הוא לדון ולהורות.
אף פנה להגאון ממאד רבי מרדכי ווינקלר זצ"ל בשאלה זו וגם על השאלה אודות פיטורי המלמד וקיבל תשובה כמו שהוא בעצמו פסק שאי אפשר לסלק המלמד ושאכן הדיין ראוי לדון, ומצרף העתק ממכתבו.
בסיום מכתבו מספר רבינו על המצב בקהילתו "קהל עדת ישורון" המפורסמת, על עבודתו הקשה לעמוד בפרץ ולגדור גדר בענינים הנוגעים לדת תורה וההלכה הצרופה, כדוגמת ביטול חופה בתוך הבית הכנסת שנהוג זה למעלה משבעים שנה בתערטובת אנשים ונשים יחדיו, גם בענין מלבושי צניעות וחוקות הגויים, וכן בענין הליכה לדון בערכאות שנפרץ בקהילה.
רבי יוסף יונה צבי הורוביץ אב"ד פפד"מ. נכדו של ה'באר שמואל' מאונסדורף. וחתן הגה"ק רבי ישעי' זילברשטיין זצ"ל מוויצען. כיהן כרב וראש הישיבה באונסדורף ולאחמ"כ עלה לכהן פאר בעיר פפד"מ המעטירה בקהלת 'עדת ישורון'. ניצל בניסים מהנאצים. בסוף ימיו עלה לא"י.
מפרט: [6] דף. מוקלד במכונת כתיבה. סיום המכתב עם כת"י וחתימתו. על נייר מכתבים רשמי. מידות: 28.5\22.5 ס"מ. כתמי מים. בלאי. מצב בינוני
