בידספיריט | מרגרט הוגי לואיס - צבעי

מרגרט הוגי לואיס - צבעי מים על נייר, חתום, 16.5X9.5 ס”מ. - מרגרט הוגי לואיס מייצרת אמנות כבר 58 שנים. נולדה בשוויץ לאם שתמכה מאוד במאמצי היצירה שלה, מרגרט ידעה מגיל צעיר שהיא רוצה להיות אמנית. לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר לעיצוב בבאזל, עברה לכפר האמנות הדאדאיסטי המפורסם, עין-הוד בישראל בו התגוררה במשך 24 שנה, הציגה בתערוכות קבוצתיות ופיתחה את עצמה כאמנית. לאחר שעזבה את ישראל שהתה מרגרט בסן פרנסיסקו, לפני שמצאה את עצמה באלסקה, שם התגוררה מאז. בתחילה הייתה הסטודיו של מרגרטס מחוץ לביתה. אבל זה תמיד היה חלום שלה ושל בעלה רוד להיות הבעלים של הגלריה שלהם. כשיש לך את הסטודיו בבית, המשמעת סובלת. תמיד יש הסחות דעת. הכביסה, הכלים. אינך יכול להביא לקוחות הביתה. אתה צריך להראות במקום אחר, אמרה. מרגרט מרגישה שאספנים ולקוחות לא מתייחסים אליך ברצינות באותה מידה אם יש לך את הסטודיו שלך בבית. קיום סטודיו מקצועי מפריד בין החובבנים למקצוענים. הבאת אמנות לספנארד לפני שנתיים, מרגרט ורוד קנו את שטח החלומות שלהם מול ספנארד רואדהאוס. מרגרט התאהבה בתקרות הגבוהות וידעה שהיא יכולה להפוך את חזית החנות הזו לגלריה נהדרת. לשעבר לוקר לוקר, החלל נזקק לשיפוץ רב לפני שיהיה מוכן להקל על גלריה לאמנות וחלל סטודיו. ראשית הם נאלצו לקרוע את השטיח ולהוציא את קירות הלוחות להצגת מוצרים. הם היו צריכים לצייר ולהבין דרכים לגשת לגובה התקרות. עבודה קשה שררה, וכיום מרגרט נרגשת להיות חלק מקהילת ספנארד, שם היא מרגישה שסצנת האמנות צומחת ומשגשגת. לשכת המסחר ספנארד מפתחת משלה לאמנות של מידטאון, והקרבה של כמה אמנים ומסעדות אחרות תומכת בקהילת האמנות ההולכת וגדלה. העיר אינה יכולה לשלוט לאן הולכת האמנות. אתה לא יכול לכפות דבר כזה. אתה צריך שיהיו כמה אמנים שייכנסו, ויפתחו את הקהילה, והשאר צומח משם, אמרה מרגרט. פריט זה הוא מתוך עיזבון מסעדה שפעלה בכפר האמנים עין הוד שבמורדות הר הכרמל. המסעדה פעלה בשנות השבעים והייתה מוקד עלייה לרגל של כל אמני עין הוד של התקופה. באוסף העיזבון ניתן למצוא פריטים מאת מרסל ינקו, שמואל שלזינגר, משה מוקדי, עובדיה אלקרא בן ציון מגל אורה להב שאלתיאלי, פרופ' יוסף שאלתיאלי, ג'ניה ברגר, אברי אוחנה, מרים רות סרנוף, שמואל ואלה רעיוני, אבינועם קוסובסקי, יעקב גוטרמן. כמו ציירי התקופה ביקרו בעין הוד גם אישים מעולם הרוח והתיאטרון ביניהם גילה אלמגור, דן כנר, דן בן אמוץ, מוני מושונוב, שלמה בראבא. כפר האמנים עין הוד שוכן לצד הכביש הישן מתל אביב לחיפה, על גבעה שמשקיפה לחופי עתלית ולמבצר צלבני. הכפר נוסד ב-1953, כחמש שנים אחרי הקמת המדינה, בעקבות רעיון שהגתה קבוצת של אמנים מהפכנים בהנהגת מרסל ינקו: להקים בישראל כפר אמנים ראשון שיספק סביבה תומכת, יצירתית ומפרה לתושביו. העשורים הראשונים היו אמנם קשים למייסדים, אך התמדה, אידאלים וחזון הובילו להתבססותו של עין הוד ככפר האמנים היחיד של ישראל – ובין הבודדים בעולם – שאוכלוסייתו מתבססת על אמנים היוצרים בכל תחומי האמנות: מהאמנות פלסטית ועד למוזיקה, ספרות ותיאטרון.