בידספיריט | שמואל רעיוני - ”חומות ירושלים”

שמואל רעיוני - ”חומות ירושלים” ליטוגרפיה צבועה ביד חתומה בעיפרון מתוארכת 1974 וממוספרת 92/99, מידות 35X50 ס”מ - שמואל רעיוני (4 במאי 1905 - 22 בדצמבר 1995, עין הוד) היה צייר, חבר קבוצת אופקים חדשים, מורה ומחנך ישראלי. נולד כשמואל מסלובטי (Maslovati) בז'ייז'מריאי (Žiežmariai), ליטא. בשנת 1923 עלה לארץ ישראל בגפו בעידודו של בוריס שץ. סיים את לימודיו בבצלאל בשנת 1927. בסוף שנות העשרים של המאה ה-20 התגורר בפתח תקווה ועבד בעבודות שונות בהן הוראת ציור, בין תלמידיו מתקופה זאת היה האמן שלמה אלירז. ב-1931 עבר לחיפה והחל ללמד אמנות בבית ספר תיכון ומאוחר יותר בסמינר למורים. ב-1935 נישא לתלמידתו אלה ברטלר שלימים הפכה לאמנית קולאז' בדים. בתקופה זו שינה את שמו לרעיוני. ב-1939 החל בלימודי אדריכלות והנדסה במכון הבריטי לטכנולוגית הנדסה, במקביל לעבודתו כמורה, ובשנת 1945 סיים את לימודיו וקיבל תואר באדריכלות והנדסה. בשנת 1947 הצטרף לאגודת הציירים והפסלים בא”י (מקודם – ”אגודת אמנים עברית”), ובאותה שנה נסע לראשונה לפריס להשתלמות ב”אקדמי ז'וליין”. ב-1955 נסע להשתלמות נוספת בפריס ב”גראנד שומייר” ובאיטליה. ב-1952 הצטרף ל”אופקים חדשים” והיה חבר פעיל בקבוצה. מאותה עת ואילך השתתף בכל תערוכות הקבוצה, למעט תערוכה ביולי 1963 במשכן לאמנות בעין חרוד. ייצג את ישראל בביאנלה סאו-פאולו, ברזיל ב-1953 ובסלון הסתיו, פריז, צרפת ב־1958. הרבה להציג בארץ. הציג תערוכות רבות בחו”ל יחד עם אשתו האמנית אלה רעיוני. ב-1953 הצטרף כחבר לקבוצת המייסדים של כפר האמנים עין הוד, בו התגורר עם משפחתו עד לפטירתו בשנת 1995. בתחילת דרכו צייר בסגנון פיגורטיבי אקספרסיבי בהשפעת האמנות האירופאית. עבודותיו הושפעו מציוריהם של ז'ורז' בראק, פבלו פיקאסו וז'ורז' רואו. בתחילת שנות השישים עבר לציור מופשט לירי וכן מופשט בשיטת ציור הפעולה, גישה שהומצאה על ידי הצייר האמריקאי ג'קסון פולוק, בה הניסיון הוא לייצר דימוי על ידי פעולה גופנית ללא שליטה רציונלית. בשנות השבעים והשמונים ב”תקופה הלבנה” שלו, יצר סדרת ציורי נוף מתמקדת בנופי הנגב. מאוחר יותר עבר לצייר ציורים גאומטריים המבוססים על רשמיו מביקוריו בגוסלאר, גרמניה ובאחרית ימיו התמקד בציור דמויות. פרסים 1948 - פרס הרמן שטרוק, עיריית חיפה 1958 - פרס מלאך להדפס. תערוכות יחיד 1947 - תערוכת יחיד ראשונה בחיפה 1949 - בית האמנים חיפה 1953,1955 - בית האמנים, חיפה 1956- גלריה לאמנות עין הוד 1957 - בית שאגאל, חיפה 1958 - בית האמנים, ירושלים 1958 - גלריה לאמנות עין הוד 1958 - גלריה מרסל ברנהיים (Bernheim) פריס 1961 - גלריה 220, וגלריה יהודית תל אביב 1962 - מוזאון אל פאסו לאמנות, טקסס, ארצות הברית 1965 - מוזאון לאמנות חדישה, חיפה גלריה וודסטוק (WOODSTOCK), לונדון, בריטניה Jewish Community Center, Bridgeport, Connecticut, USA (יחד עם רעייתו, אלה רעיוני) 1967 - יד לבנים רחובות (יחד עם רעייתו, אלה רעיוני) בית העם באר שבע (יחד עם רעייתו, אלה רעיוני) 1968 - גלריה באט-ווג' (BATTE WAGE) בזל, שווייץ 1969 - אנשים בנוף, ציורי מים 1966-69 - גלריה נורה 1975,1979 - גלריה נורה, ירושלים 1977-1969 - כמה תערוכות בערים שונות בארצות הברית ובקנדה 1977 - מוזאון יהודי, ברקלי, קליפורניה, ארצות הברית 1980 - גלריה יארס (YARES) סקוטסדייל, אריזונה, ארצות הברית (יחד עם רעייתו, אלה רעיוני) 1983 - תערוכת יחיד, בית שאגאל, אגודת הציירים והפסלים, חיפה 1984 - דיוקן באקוורל, גלריה נורה, ירושלים 1990 - ”פני אנוש”, בית האמנים, עין הוד תערוכת יחיד, מוזאון ינקו דאדא, עין הוד 1992 - ”הפוך בה והפוך בה” גלריה לאמנות עין הוד (יחד עם רעייתו, אלה רעיוני) 1994 - גל ריה לאמנות עין הוד 2017 - גלריה לאמנות עין הוד 2019 - גלריה עירונית כפר סבא. פריט זה הוא מתוך עיזבון מסעדה שפעלה בכפר האמנים עין הוד שבמורדות הר הכרמל. המסעדה פעלה בשנות השבעים והייתה מוקד עלייה לרגל של כל אמני עין הוד של התקופה. באוסף העיזבון ניתן למצוא פריטים מאת מרסל ינקו, שמואל שלזינגר, משה מוקדי, עובדיה אלקרא בן ציון מגל אורה להב שאלתיאלי, פרופ' יוסף שאלתיאלי, ג'ניה ברגר, אברי אוחנה, מרים רות סרנוף, שמואל ואלה רעיוני, אבינועם קוסובסקי, יעקב גוטרמן. כמו ציירי התקופה ביקרו בעין הוד גם אישים מעולם הרוח והתיאטרון ביניהם גילה אלמגור, דן כנר, דן בן אמוץ, מוני מושונוב, שלמה בראבא. כפר האמנים עין הוד שוכן לצד הכביש הישן מתל אביב לחיפה, על גבעה שמשקיפה לחופי עתלית ולמבצר צלבני. הכפר נוסד ב-1953, כחמש שנים אחרי הקמת המדינה, בעקבות רעיון שהגתה קבוצת של אמנים מהפכנים בהנהגת מרסל ינקו: להקים בישראל כפר אמנים ראשון שיספק סביבה תומכת, יצירתית ומפרה לתושביו. העשורים הראשונים היו אמנם קשים למייסדים, אך התמדה, אידאלים וחזון הובילו להתבססותו של עין הוד ככפר האמנים היחיד של ישראל – ובין הבודדים בעולם – שאוכלוסייתו מתבססת על אמנים היוצרים בכל תחומי האמנות: מהאמנות פלסטית ועד למוזיקה, ספרות ותיאטרון.