בידספיריט | יהושע גרוסבורד ”הנרות הללו” ליטוגרפיה


יהושע גרוסבורד ”הנרות הללו” ליטוגרפיה חתומה וממוספרת 41/70, כולל הקדשת האמן. מידות 50X35 ס”מ - יהושע גרוסברד נולד בשנת 1902 בסרוצק (סרוצ'ן) שבפולין הרוסית. בשנת 1911 עבר לעיירה צ'חנוב, שם למד בישיבה ועבד ביחד עם אביו בבנייה, צביעה ועיטור של בתי כנסת. בשנות ה-20 למד אמנות בווילנה ובוורשה והצטרף לאגודת הציירים היהודים בפולין. בשנת 1939 עלה לארץ ישראל כמעפיל, שם הצטרף אל רעייתו, הציירת בתיה גרוסברד, והתיישב בחיפה. הוא התפרנס מעבודתו כצבעי. בשנת 1945 הצטרף לאגודת הציירים והפסלים בארץ ישראל. הוא הצטרף כחבר למפלגת מק”י. בשנת 1953 היה ממקימי כפר האמנים בעין הוד. בשנת 1955 שהה כחצי שנה בפריז בירת צרפת. בשנת 1990 עבר להתגורר בפרדס חנה. יצירותיו המוקדמות של גרוסברד, מתקופת שהותו בפולין, כמעט ולא נשתמרה. לאחר עלייתו לארץ ישראל יצר בעיקר ציורי שמן קטני ממדים. יצירותיו תיארו את הנוף העירוני של חיפה. הם מאופיינים בהדגשה של ממד האור והצבע, בהשפעת האמנות הפוסט-אימפרסיוניסטית. בשנות ה-60 החל ליצור גם מגזרות נייר ובהם מוטיבים עממיים או כאלו הלקוחים מן הספרות היהודית. השכלה 1961-1911 ישיבה, צ'חנוב, פולין 1926 ציור, אצל פרופ' מזנק, גימנסיה, צ'חנוב, פולין הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת וילנה, פולין 1928 המכון לציור ע”ש וויצ'ך גרסון (אנ'), ורשה, פולין פרסים 1958 פרס מלאך, עין הוד. פרס הרמן שטרוק, אגודת האמנים של חיפה והצפון, עיריית חיפה, על ציור השמן ”סמטאות חיפה – 3 מרפסות”. פריט זה הוא מתוך עיזבון מסעדה שפעלה בכפר האמנים עין הוד שבמורדות הר הכרמל. המסעדה פעלה בשנות השבעים והייתה מוקד עלייה לרגל של כל אמני עין הוד של התקופה. באוסף העיזבון ניתן למצוא פריטים מאת מרסל ינקו, שמואל שלזינגר, משה מוקדי, עובדיה אלקרא בן ציון מגל אורה להב שאלתיאלי, פרופ' יוסף שאלתיאלי, ג'ניה ברגר, אברי אוחנה, מרים רות סרנוף, שמואל ואלה רעיוני, אבינועם קוסובסקי, יעקב גוטרמן. כמו ציירי התקופה ביקרו בעין הוד גם אישים מעולם הרוח והתיאטרון ביניהם גילה אלמגור, דן כנר, דן בן אמוץ, מוני מושונוב, שלמה בראבא. כפר האמנים עין הוד שוכן לצד הכביש הישן מתל אביב לחיפה, על גבעה שמשקיפה לחופי עתלית ולמבצר צלבני. הכפר נוסד ב-1953, כחמש שנים אחרי הקמת המדינה, בעקבות רעיון שהגתה קבוצת של אמנים מהפכנים בהנהגת מרסל ינקו: להקים בישראל כפר אמנים ראשון שיספק סביבה תומכת, יצירתית ומפרה לתושביו. העשורים הראשונים היו אמנם קשים למייסדים, אך התמדה, אידאלים וחזון הובילו להתבססותו של עין הוד ככפר האמנים היחיד של ישראל – ובין הבודדים בעולם – שאוכלוסייתו מתבססת על אמנים היוצרים בכל תחומי האמנות: מהאמנות פלסטית ועד למוזיקה, ספרות ותיאטרון.