בידספיריט | עובדיה אלקרא - ליטוגרפיה AP

עובדיה אלקרא - ליטוגרפיה AP חתום בעיפרון צבוע ביד בצבעי מים 41X41 ס”מ, (כתמי התחמצנות כמופיע בצילומים) - עובדיה אלקרא, ישראלי, נולד ב-1939. פועל בישראל, גרמניה וארצות הברית. עובדיה אלקרא נולד בשנת 1939 בשם עבדאללה אל-קארא בדליית אל כרמל. בהיותו בן 16 החל לצייר והושפע מאמנים כמרסל ינקו ורודי להמן, אצלו למד פיסול באופן פרטי. לאחר שרותו הצבאי עבר להתגורר בעין הוד והתפרנס מעבודתו כפועל במה בתאטרון חיפה ובמועדון התאטרון בתל אביב-יפו. בשנת 1962 נסע לפריז, צרפת, שם למד אמנות. בשנת 1966 עבר להתגורר בארצות הברית. בשנת 1987 הוזמן אלקרא להדליק משואה בטקס יום העצמאות. בראשית יצירתו יצר אלקארא פסלי אבן בהשראת רודי הלמן. עבודות אלו מאופיינות בקווים גיאומטריים ובגישה ארכאית. בשנות השישים והשבעים החל לעסוק בציור ורישום. בעבודותיו משנות ה-70 בולטים רישומים גיאומטריים ומופשטים. ברבים מהם השתמש במוטיבי של דגם מרושת (גריד) או חזרתיות של מוטיב צורני. עבודותיו המאוחרות יותר מציגות ציור אקספרסיבי המשובץ אלמנטים דקורטיביים ופנטאסטיים. לימודים פיסול אצל רודי להן, עין הוד 1964-1962 בית הספר לאמנויות יפות, הבוז'אר, פריז, צרפת פרסים 1983 פרס רכישה טריאנלה לאמנות גרפית בישראל, מוזיאון חיפה לאמנות 1993 מלגת שהייה, דיסלדורף, גרמניה 1994 פרס שרת המדע והאמנויות ליוצרים בתחומי האמנויות הפלסטיות, משרד המדע והאמנויות 1996 פרס, משרד החינוך והתרבות פריט זה הוא מתוך עיזבון מסעדה שפעלה בכפר האמנים עין הוד שבמורדות הר הכרמל. המסעדה פעלה בשנות השבעים והייתה מוקד עלייה לרגל של כל אמני עין הוד של התקופה. באוסף העיזבון ניתן למצוא פריטים מאת מרסל ינקו, שמואל שלזינגר, משה מוקדי, עובדיה אלקרא בן ציון מגל אורה להב שאלתיאלי, פרופ' יוסף שאלתיאלי, ג'ניה ברגר, אברי אוחנה, מרים רות סרנוף, שמואל ואלה רעיוני, אבינועם קוסובסקי, יעקב גוטרמן. כמו ציירי התקופה ביקרו בעין הוד גם אישים מעולם הרוח והתיאטרון ביניהם גילה אלמגור, דן כנר, דן בן אמוץ, מוני מושונוב, שלמה בראבא. כפר האמנים עין הוד שוכן לצד הכביש הישן מתל אביב לחיפה, על גבעה שמשקיפה לחופי עתלית ולמבצר צלבני. הכפר נוסד ב-1953, כחמש שנים אחרי הקמת המדינה, בעקבות רעיון שהגתה קבוצת של אמנים מהפכנים בהנהגת מרסל ינקו: להקים בישראל כפר אמנים ראשון שיספק סביבה תומכת, יצירתית ומפרה לתושביו. העשורים הראשונים היו אמנם קשים למייסדים, אך התמדה, אידאלים וחזון הובילו להתבססותו של עין הוד ככפר האמנים היחיד של ישראל – ובין הבודדים בעולם – שאוכלוסייתו מתבססת על אמנים היוצרים בכל תחומי האמנות: מהאמנות פלסטית ועד למוזיקה, ספרות ותיאטרון.