בידספיריט | אברי אוחנה (1939) נוף נמל

אברי אוחנה (1939) נוף נמל עכו, צבעי שמן, חתום, 40X48 ס”מ. שני סדקים קטנים בצד ימין למטה כמופיע בצילומים - אפשר לרגע לטעות ולחשוב שמדובר בעבודה של מרסל ינקו אבל הצייר הוא אברי אוחנה שלמד אצל ינקו בכפר האמנים עין הוד והיה ממייסדי הכפר.  אברי אוחנה נולד בקזבלנקה שבמרוקו ב 1939 ועלה לישראל בגיל 13. גדל והתחנך בקיבוץ, ספג את קסמי הארץ ואת שיעורי האמנים שחיו שם: הדאדאיסט האירופי הבולט מרסל ינקו, דן הופנר, מנהל בית הספר לאמנות בצלאל בירושלים, הצייר אריק בראואר מבית הספר לוויאליזם פנטסטי בווינה, והאמן האופטי והקינטי המהולל יעקב אגם בפריז. כצעיר היה אוחנה חבר מוקדם בעין הוד, הממוקם למרגלות הכרמל. שם הוא פיתח את קולו הייחודי כאמן. מאז הוא גם טייל ועבד רבות באירופה, אמריקה הלטינית וארצות הברית, שם הוא כיום אזרח. עבודתו של אוחנה חושפת מזג חסר מנוחה שהוא גם מאוהב בטבע אך גם בחיפוש בלתי פוסק אחר אמנות מושלמת. הקנבסים שלו הם שדות אטמוספריים בנויים בצפיפות בהם מאוזנים מישורים גיאומטריים מתחרים באמצעות צבע, קצב וצורה. בכתיבה ב- Artforum, לואי נסביט התייחס ליכולתו של אוחנה ליצור ”אווירות עדינות של אור מנצנץ”, וזה אכן המקרה שאיכות אור ייחודית נובעת ומחייה את עבודתו. באמצעות אקריליק, צבע בית ובד בשילוב עם מטריצת צבע שמן, אוחנה יוצר מישורים צבעוניים שדרכם מופיעים הצצות קטנות לטבע ולאלמנטים אדריכליים; כולם מוחזקים יחד על ידי תחושה נפלאה של מתח מרחבי. התערוכות של אוחנה כוללות מופעי יחיד וקבוצות בישראל, באירופה ובארצות הברית. הוא יצר גם תפאורות תפאורות לתיאטרון חיפה בישראל ולגראנד אופרה בסן פרנסיסקו, ולעיצוב גרפי עבור טלוויזיה ABC בהוליווד. נכון לעכשיו, אברי אוחנה חי ועובד בעיר ניו יורק. מופעי יחיד שנבחרו אולם קריאה ללא שיפון (2017, 2010, 2007) גלריית ווסטבת, ניו יורק (2015, 2012) גלריית המשרד, תל אביב, ישראל (2008) גלריית האמנות לאמנויות דייוויס, הדסון ניו יורק (2004) גלריית בלקר סטופ, ניו יורק (2001) גלריית סיליבה קאהן, Great Neck, ניו יורק (1999) גלריה לאמנות מרי וינסנט, שיקגו (1997) גלריית פרי פרי, ניו יורק (1996) גלריית אוריון, ג'ורג'טאון, די.סי. (1991) גלריית פרנק בוסטמנטה, ניו יורק (1990, 1989) גלריה יעקובוביץ, נתניה, ישראל (1984, 1976) גלריית מקום, חיפה ישראל (1979) גלריה שולמית, יפו, ​​ישראל (1975) גלריה עין הוד, ישראל (1974, 1971, 1964) גלריה קיסריה, קיסריה, ישראל (1974) גלריה חדשה, תל אביב, ישראל (1972) גלריה בוגנר, לוס אנג'לס, קליפורניה (1967) גלריית דובדבן, סן ברנרדינו, קליפורניה (1965) גלריית המשוררים, פריז, צרפת (1963) יד לבנים, ירושלים (1963) גלריה דוגית, תל אביב, ישראל (1962) תערוכות קבוצתיות גלריית ווסטבת, ניו יורק (2016, 2019) גלריית האמנות לאמנויות דייויס, הדסון ניו יורק (2003) גלריית פרנק בוסטמנטה, ניו יורק (1988) גלריית רוול, סוהו, ניו יורק (1988) גלריית וורפל, ניו יורק (1987) גלריה שנבחרה בזהירות, מיאמי פלורידה (1986) גלריה נוישטאטר, ריי ניו יורק (1985) עין הוד, ישראל (1981, 1965) גלריה ספראי, ירושלים, ישראל (1978) מוזיאון בצלאל, ירושלים, ישראל (1976) מוזיאון הלנה רובנשטיין, תל אביב (1973) גלריה פסטרטו, קופנהגן (1973) גלריה שמרינסקי, תל אביב, ישראל (1973) גלריית זינגל, ניו יורק (1970) גלריה כץ, תל אביב, ישראל (1963) פריט זה הוא מתוך עיזבון מסעדה שפעלה בכפר האמנים עין הוד שבמורדות הר הכרמל. המסעדה פעלה בשנות השבעים והייתה מוקד עלייה לרגל של כל אמני עין הוד של התקופה. באוסף העיזבון ניתן למצוא פריטים מאת מרסל ינקו, שמואל שלזינגר, משה מוקדי, עובדיה אלקרא בן ציון מגל אורה להב שאלתיאלי, פרופ' יוסף שאלתיאלי, ג'ניה ברגר, אברי אוחנה, מרים רות סרנוף, שמואל ואלה רעיוני, אבינועם קוסובסקי, יעקב גוטרמן. כמו ציירי התקופה ביקרו בעין הוד גם אישים מעולם הרוח והתיאטרון ביניהם גילה אלמגור, דן כנר, דן בן אמוץ, מוני מושונוב, שלמה בראבא. כפר האמנים עין הוד שוכן לצד הכביש הישן מתל אביב לחיפה, על גבעה שמשקיפה לחופי עתלית ולמבצר צלבני. הכפר נוסד ב-1953, כחמש שנים אחרי הקמת המדינה, בעקבות רעיון שהגתה קבוצת של אמנים מהפכנים בהנהגת מרסל ינקו: להקים בישראל כפר אמנים ראשון שיספק סביבה תומכת, יצירתית ומפרה לתושביו. העשורים הראשונים היו אמנם קשים למייסדים, אך התמדה, אידאלים וחזון הובילו להתבססותו של עין הוד ככפר האמנים היחיד של ישראל – ובין הבודדים בעולם – שאוכלוסייתו מתבססת על אמנים היוצרים בכל תחומי האמנות: מהאמנות פלסטית ועד למוזיקה, ספרות ותיאטרון.