בידספיריט | דפנה ערוד

דפנה ערוד - חתום - צבעי שמן על נייר -24X12 ס”מ. ככל הנראה האמנית ובן זוגה האמן אבי פיילר. דפנה ערוד נולדה בתל אביב להורים הולנדים שעלו לארץ ישראל בשנת 1932. החלה לכתוב שירים בגיל שמונה. סיימה את לימודיה באוניברסיטת תל אביב בגיל 19 והתגייסה לצה”ל, בו שירתה בנח”ל. ערוד הייתה ממקימי ”העין השלישית” – קבוצת אמנים אוונגארדית שפעלה בתל אביב מסוף שנות ה-60 עד אמצע שנות ה-70. חברי ”העין השלישית” ערכו את המיצגים הראשונים בארץ, עסקו בעשיית סרטים, הקימו תערוכות משותפות, הוציאו לאור כתב-עת משלהם ופתחו את חנות הניו-אייג' הראשונה בישראל, בה מכרו חוברות אמנות מחוץ לישראל, ספרים שעסקו ברוחניות ופריטים מעוצבים. החנות הפכה למקום מפגש, קיימו בה ערבי שירה והופעות שונות, ומשם גם יצאו חברי הקבוצה לתערוכות אמנות ביישובים ובקיבוצים ברחבי הארץ. דפנה חילקה את זמנה בין תל אביב לבנימינה. בבנימינה גרה בקומונת האמנים שמנתה כשבעה אמנים מתחומי יצירה שונים. הם פעלו יחד בסטודיו רב-תחומי והציגו בגלריות שונות בארץ. ב-1979 עזבה סופית את בנימינה ונשארה בתל אביב. במקביל ערכה מסעות מחוץ לישראל, ובין היתר התגוררה עם בן זוגה בבית ממונע, בו נסעו ברחבי אירופה. בשנים האחרונות היא עוסקת בציור, עיצוב אדריכלי ושירה. ערוד הייתה בזוגית עם הצייר איקא ישראלי במשך שלוש שנים. לאחר מכן נישאה למהנדס האמריקאי סם ריבן. נישאה והתגרשה פעמיים. יש לה שני ילדים. ערוד חיה ועובדת בתל אביב. פריט זה הוא מתוך עיזבון מסעדה שפעלה בכפר האמנים עין הוד שבמורדות הר הכרמל. המסעדה פעלה בשנות השבעים והייתה מוקד עלייה לרגל של כל אמני עין הוד של התקופה. באוסף העיזבון ניתן למצוא פריטים מאת מרסל ינקו, שמואל שלזינגר, משה מוקדי, עובדיה אלקרא בן ציון מגל אורה להב שאלתיאלי, פרופ' יוסף שאלתיאלי, ג'ניה ברגר, אברי אוחנה, מרים רות סרנוף, שמואל ואלה רעיוני, אבינועם קוסובסקי, יעקב גוטרמן. כמו ציירי התקופה ביקרו בעין הוד גם אישים מעולם הרוח והתיאטרון ביניהם גילה אלמגור, דן כנר, דן בן אמוץ, מוני מושונוב, שלמה בראבא. כפר האמנים עין הוד שוכן לצד הכביש הישן מתל אביב לחיפה, על גבעה שמשקיפה לחופי עתלית ולמבצר צלבני. הכפר נוסד ב-1953, כחמש שנים אחרי הקמת המדינה, בעקבות רעיון שהגתה קבוצת של אמנים מהפכנים בהנהגת מרסל ינקו: להקים בישראל כפר אמנים ראשון שיספק סביבה תומכת, יצירתית ומפרה לתושביו. העשורים הראשונים היו אמנם קשים למייסדים, אך התמדה, אידאלים וחזון הובילו להתבססותו של עין הוד ככפר האמנים היחיד של ישראל – ובין הבודדים בעולם – שאוכלוסייתו מתבססת על אמנים היוצרים בכל תחומי האמנות: מהאמנות פלסטית ועד למוזיקה, ספרות ותיאטרון.